שאלה:
היו שהקפידו להגיד למחלל שבת "שבוע טוב" לפני שנהנו ממעשיו אך לא ברור לי איך זה עוזר שכן זה לא נוסח של הבדלה, זה נוסח של ברכה לנותן השרות. מעבר לכך, לכאורה היה מקום לחשוש כבר בעש"ק מפלג המנחה שכן הוא הרי איחל כבר "שבת שלום"! אם "שבוע טוב" מוציאה שבת בדיעבד למה ש"שבת שלום" לא תכניס שבת ולפחות לאדם שמעבר לכך לא יעשה שום דבר נוסף! לא מדליק נרות לא אומר קב"ש או "מזמור שיר ליום השבת" ולא שומע ברכו או מתפלל מעריב
תשובה:
שלום וברכה
אכן דנו בזה בארוכה הגאון רבי ישראל וועלץ זצ"ל עם הגאון בעל ציץ אליעזר, ואעתיק לך מדבריהם:
הרב וועלץ כתב [שו"ת ציץ אליעזר חלק יב סימן לז]:
(ב) בסי' ל"ד דן אם מותר לנסוע במוש"ק עם נהג שברור שלא הבדיל כלל, והביא בשם הגר"י כהן שדעתו שיקדימו לומר לנהג שבוע טוב והוא ישיב בכזאת לעומתו וזהו יכול להתחשב בהבדלה כשם שמועיל לזה אמירת המילים המבדיל בין קודש לחול, ולדעת מעכ"ת א"א לצאת באמירת שבוע טוב יד"ח הבדלה משום דבמילים אלה לא מוזכרת הבדלה בין קודש לחול, והאריך עוד בזה -. וגם לזה אביא ראי' לדבריו, ראה בספר תשובה מאהבה על או"ח חלק שני סי' רס"ג עמו' ט"ז טור ג' בסופו מביא בשם מורו ז"ל בספר דג"מ באו"ח סי' רע"א שמסתפק בהאיש המקדש ומוציא אשתו וב"ב אם הנשים אשר לא התפללו ערבית א"כ לא קבלו שבת בתפלה והאיש כבר התפלל ערבית וקיבל שבת בתפלה א"כ האיש אינו מחויב מן התורה והנשים שלא התפללו חייבות מן התורה א"כ איך יוצאין בשמיעתן מן האיש וכו', ובעל תמ"א כתב אחרי שהנשים מדליקין ומברכין להדליק נר של שבת בזה מקבלין את השבת ושוב גם הן אינן מחויבות מה"ת, ואף נשים ובתולות שאינן מדליקין ואין מברכין מ"מ יוצאים במ"ע זכור את יום השבת לקדשו כאשר מזכירין שהיום הוא שבת או במה שאומרים גוט שבת, הנה התורה אמרה זכור את יום השבת והרי זכרו אותו, ועיין מגן אברהם רע"א סק"א, והוין גם הם דרבנן ויכולים האנשים להוציאן, ואתי דרבנן ומפיק דרבנן ויכולי' לברך על היין ולקדש אח"כ, ומזה הטעם הניחו ברכת להדלקת שבת לנשים ושוב גם הן בקידוש היום דרבנן עכ"ד.
אמנם ראה בספר ישועות מלכו בהגהות על הרמב"ם פכ"ט ה"א, זכירת שבת קודש וקידוש, עיין בהגהות רעק"א לאו"ח סי' רע"א שחוכך במברך שבתא טבא יצא ידי קידוש דאורייתא כמו בתפלה, ומדברי רבינו משמע דבעי דברי שבת וז"א במשמע בברכת שבת טוב דהוא כמו יום ד' טוב ועיין רשב"ם פסחים ק"ד ד"ה הא נמי עכ"ד, ומדבריו ראי' גמורה לכת"ר דא"א לצאת באמירת שבוע טוב יד"ח הבדלה דבמלים אלה לא מוזכרת הבדלה בין קודש לחול כמו בשבת שאינו יוצא במברך שבתא טבא דאינו יוצא בזה, והבן. דושת"ה בידידות נאמנה. מכבדו מוקירו כרום ערכו ישראל וועלץ .
השיב לו בעל המחבר:
עוד נו"נ כתר"ה ע"ד תשובתי בסי' ל"ד ובמ"ש דאי אפשר לצאת יד"ח הבדלה במוש"ק באמירת שבוע טוב, וכותב להביא סייעתא לדברי מדברי ספר ישועות מלכו להגאון מקוטנא ז"ל בהגהותיו על הרמב"ם בפכ"ט מה' שבת שכותב להשיג על הגרע"א ז"ל בהגהותיו לאו"ח סי' רע"א שחוכך במברך לחבירו בשבתא טבא שיצא ידי קידוש דאורייתא כמו בתפלה מפני דמדברי הרמב"ם משמע דבעי דברי שבח וז"א במשמע בברכת שבת טוב דהוא כמו יום ד' טוב, והנני מחזיק טיבותא לכת"ר על הוכחתו זאת ויעוין גם מ"ש בזה המשנה ברורה בביאור הלכה סי' רע"א יעו"ש.
אבל אני מוסיף ואומר שגם אליבא דהגרע"א שנוטה לומר שכן יוצאין באמירת שבתא טבא, וסובר כן גם התשובה מאהבה על או"ח סי' רס"ג שמצטטו כת"ר בדבריו. גם אליבא דידהו ג"כ אינם יוצאים מיהת בהבדלה באמירת שבוע טוב, וגם הם יודו על כך, והחילוק הוא בפשיטות, דבקידוש דשבת מה דבעינן הוא שיזכיר דברי שבח בשבת, וסברי לכן הנהו רבנן דגם באמירת שבתא טבא כלול כבר דברי שבח לשבת, (וסברי דלא משנה הדבר מה שאפשר בצורה כזאת לשבח גם א' מימי החול), וכדכותב התשובה מאהבה שם דהמצוה היא לזכור את השבת כדכתיב זכור את יום השבת והרי זכרו אותו, וכן ראיתי בשו"ת אמרי יושר ח"א סי' ר"ב שכותב שהגרע"א כיון בזה לדברי שו"ת רשב"א ח"ד סי' רצ"ה שכ' דבכל שבח וקילוס כגון ושמרו או ויכולו יצא ידי חובת זכרהו מה"ת, ובזה כותב להשיב גם על דברי הדגמ"ר (בדומה לדברי התשובה מאהבה) מפני דהא הנשים בעת הדלקת נרות אומרות תחינות ושבח שבת קודש א"כ בזה גופא יצאו כבר יד"ח קידוש מה"ת עיין שם. אבל משא"כ בהבדלה דהמצוה היא לא רק להזכיר דברי שבח ובקשה לימי החול הבאים לקראתנו, אלא צריכים לכלול בה גם ובעיקר דברי שבח ליום השבת קודש היוצא, וכדהבאתי בדברי מדברי הרמב"ם והחינוך שהבדלה היא חלק מזכירת שבת ומצות ההבדלה היא לדבר בה דברים שיהיה בהם זכר גדולת היום ומעלתו והבדלתו לשבח משאר הימים, ולזה אין כל זכר באמירת שבוע טוב בלבד, ולכן הדבר ברור דכו"ע מודים בזה דאין יוצאים באמירת שבוע טוב יד"ח בהבדלה כלל ועיקר, ופשוט.
