לתרומות לחץ כאן

שמיעת כל הברכה כשרוצה לצאת בה ידי חובה

שאלה:

3 יהודים נמצאים יחד.
הראשון מהם מברך.
השני יוצא ידי חובה בברכת הראשון. שומע כעונה.
השלישי עונה ברוך הוא וברוך שמו, בקול רגיל שאינו חזק יותר מקול המברך, אבל כן מונע מהשני, ששומע כעונה, לשמוע את כל הברכה.
אין להגביה קולו יותר מהמברך.[.שו"ע.קכד.סע.יב.].
השאלה האם מותר ליהודי שיוצא ידי חובתו, לבקש ממי שרוצה לענות "ברוך הוא וברוך שמו", שלא ישמיע כל קול,
על מנת שהוא יוכל לשמוע את כל הברכה באופן תקין לחלוטין?
או שמשום שכדי לענות אמן. לא צריך לשמוע את הברכה,
אלא רק:
1]לדעת איזו ברכה זאת.
2]לרצות לצאת ידי חובה עם הברכה הזאת.
3]שהמברך ירצה להוציא ידי חובה עם הברכה הזאת.
אז אין לו היתר להשתיק מנהג שיהודי אחר רוצה לקיים בקול רגיל [ש-כן חלש יותר מקולו של המברך]?
תודה.

תשובה:

שלום וברכה

עירבבת שתי הלכות באופן שיצר טעות. מה שאמרו שמותר לענות אמן בלי לשמוע כל מילה ובלבד שיודע על מה מברכים, זה נכון לדינא רק לענין עניית אמן, אבל כאשר הוא רוצה לצאת ידי חובה בברכה הוא צריך לשמוע את כולה.

מקורות:

תוספות מסכת סוכה דף נב עמוד א ד"ה וכיון שהגיע

וכיון שהגיע לענות אמן מניף בסודר וכל העם עונין אמן – בערוך קשיא ליה לרבינו נסים הא דאמר בריש גמרא דשלשה שאכלו (ברכות דף מז.) אין עונין אמן יתומה והא הכא לא שמעו הברכה אלא בהנפת הסודרין יודעין שהגיע עונת אמן והן עונין אמן יתומה ומפרש בשם רבנן דבני מערבא שעל מי שהוא חייב ברכה קאמר ובענייתו אמן רוצה לצאת ידי חובתו צריך שישמע ואחר כך יענה אמן ולא יענה אמן יתומה והא דעונין אמן בהנפת סודרין היינו בקריאת ספר תורה ולא בתפלה ולא בדבר ששליח מוציא רבים ידי חובתן וכן מפרש בגמרא דפירקין בירושלמי בימה של עץ באמצע וחזן הכנסת עליה עמד אחד מהן לקרות היה הממונה מניף בסודרין והם עונין אמן על כל ברכה וברכה ובברכות ירושלמי בסוף אלו דברים קאמר איזו היא אמן יתומה הונא אמר רב הן הן דחייב לומר ברכה ולא ידע מה הוא עונה ורב כהן צדק גאון אמר חייב צבור לשתוק ולשמוע כל ברכה וברכה מפי החזן ואח"כ יענה אמן לאחר שתכלה הברכה מפי המברך ועוד יש לומר יודעים היו לכוון סדר הברכות שזו אחר זו במנין שמונין כסדרן.

 

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. אז ברור לחלוטין שמותר ליהודי שרוצה לצאת ידי חובתו בברכה של יהודי אחר,
    לבקש מיהודי שרוצה לענות "ברוך הוא וברוך שמו", שלא ישמיע כל קול,
    על מנת שהוא יוכל לשמוע את כל הברכה באופן תקין לחלוטין,
    משום שזה 1 מ-4 התנאים לצאת ידי חובה בברכה של אחר:
    1]לדעת איזו ברכה זאת.
    2]לשמוע את כל הברכה.
    3]לרצות לצאת ידי חובה עם הברכה הזאת.
    4]שהמברך ירצה להוציא ידי חובה עם הברכה הזאת.
    וחובה על מי שבקשו ממנו לא לומר בקול "ברוך הוא וברוך שמו", לציית לבקשה,
    כדי לאפשר לאותו יהודי לצאת ידי חובה בברכת יהודי אחר?

    בהמשך יחסית ישיר לשאלה הקודמת. שאלה חדשה:
    כדי לא להכריח "ברוך הוא וברוך שמו" בשקט בלבד בלי להשמיע קול,
    וכדי שהיהודי שיוצא ידי חובתו כן ישמע את כל הברכה תקין,
    האם מותר למי שאומר את הברכה, להתחשב במי שרוצה לומר "ברוך הוא וברוך שמו", ולקיים הפסק של מספיק רגעים בברכה,
    כך שכל אמירת "ברוך הוא וברוך שמו" תשמע כולה בלי להיות במקביל למילה/מילים שבברכת המברך?
    או שבגלל שקיימים 2 סעיפים אלו:
    1]זה מצריך שהמברך ישתוק לכמה רגעים ויקשיב היטב לאמירת "ברוך הוא וברוך שמו".
    2]שמיעה/הקשבה נחשבת כדיבור, ונחשב שהשומע/מקשיב קיים את המצווה בגופו ממש [שיטת התוספות].
    אמנם כן קיימת שיטה שהשומע לא קיים את המצווה בגופו. [שיטת רש"י. וכך ב-שו"ע, אורח-חיים, סימן ק"ד, הלכה ז'.].
    אבל אולי ראוי לחשוש לשיטת-התוספות במצב כזה,
    שאינו בהכרח זהה מספיק למצב של: שתיקה בתפילת 18 בשביל שמיעת קדיש ו/או קדושה בכוונה.
    שהרי לא כל ברכה היא ברכה בתפילת 18, ו-"ברוך הוא וברוך שמו" זה לא קדיש ו/או קדושה.
    אז משום 2 סעיפים אלו, השתיקה היא בגדר הפסק בין ה' למלכות, בדבר שאינו מתיקון חכמים, ולכן זה משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות,
    ואסור לקיים כך משום שאפשר שאפילו בדיעבד לא יוצא ידי חובה בברכה כזאת, דהיינו שזאת ברכה לבטלה.

    תודה.

  2. אני מקווה שלא התבלבלתי מרוב האריכות..
    אפשר לבקש שיאמר בשקט בלי שיפריע, אפשר גם להפסיק מעט שיספיקו לומר בלי שזה יפריע ואין בזה כל בעיה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל