שאלה:
א. האם קודם זמן קר"ש צריך להספיק גם הפרשה של זכר ליציאת מצרים
ב. מי שלומד בבית כנסת ושומע חזרת הש"ץ אחרי זמן תפילה האם יאמר איתם קדושה. וכן שמי שהתפלל במנין שהלחש התחיל קודם זמן תפילה. אך חזרת הש"ץ כבר אחרי זמן תפילה, מה יעשה? [והאם באמת מעיקר הדין בכזה מצב צריכים לומר חזרת הש"ץ]
מה הדין בהנ"ל במנחה אחרי שקיעה [אחרי זמן בית השמשות] ושומע שאומרים קדושה וכו', וכן מה הדין החזן האם לא יחזור את תפילת חזרת הש"ץ?
תשובה:
שלום וברכה
1. בהחלט, פרשה שלישית של קריאת שמע היא מכלל מצות קריאת שמע מדרבנן, ויש לקרותה לפני תום זמנה.
2. בדיעבד עד חצות ניתן להתפלל שחרית אף שאינו נוטל שכר תפילה בזמנה, ממילא ודאי יענה על הקדושה. כך גם לגבי בין השמשות בתפילת מנחה שנחלקו בכך הפוסקים.
מקורות:
משנה ברורה סימן רלג ס"ק יד
(יד) דהיינו עד צאת הכוכבים – לאו דוקא דערך רבע שעה קודם צאת הכוכבים בודאי בין השמשות הוא לכו"ע ואין להתפלל באותו זמן אלא ר"ל סמוך לזה וכן אי' בד"מ ברל"ב. ודע דאף שמהמחבר והרמ"א משמע דלדידן דנוהגים להתפלל מעריב אחר צה"כ מותר להתפלל מנחה אפי' אחר שקיעה עד סמוך לצ"ה יש פוסקים רבים שחולקים בזה ודעתם שתפלת המנחה הוא רק קודם שקיעת החמה ולכן לכתחלה צריך כל אדם ליזהר להתפלל קודם שקיעת החמה דוקא דהיינו שיגמור תפלתו בעוד שלא נתכסה השמש מעינינו ומוטב להתפלל בזמנה ביחידות מלהתפלל אח"כ בצבור ובדיעבד יוכל לסמוך על דעת המקילים להתפלל אחר שקיעה עד רבע שעה קודם צה"כ [אך כל מה שיכול להקדים מחוייב להקדים כדי שלא יכנס בספק בין השמשות אכן אם כבר נראו כוכבים כבר עבר זמן מנחה בודאי דזהו סימן ללילה כמבואר כ"ז בסימן רצ"ג ע"ש במ"ב ובה"ל] אך כ"ז בדיעבד ושעת הדחק גדול אבל לכתחלה בודאי אין לאחר זמן המנחה עד אחר שקיעה וכ"ש שיש ליזהר מאד שלא לאחר עד סמוך לצאת הכוכבים וכבר אחז"ל במערבא לייטי אמאן דמצלי עם דמדומי חמה דלמא מטרפא ליה שעתא:
