שאלה:
1. אם מסתפק אם אמר אחרי קריאת שמע שחרית אמת ואמונה במקום אמת ויציב- צריך לחזור?.
יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בזה?
2. אותו הדין גם בערבית אם מסתפק אם אמר אמת ויציב במקום אמת ואמונה?
יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בזה?
תשובה:
ספק ברכות להקל, כך שודאי אינו חוזר.
כמו כן, יש לשים לב שמן הסתם זה לא ספק אמיתי, אלא נובע מהקושי הכללי של ה- ocd ואין להתייחס לכך.
כמובן שתשובתנו נכונה בכל מקרה, גם למי שאין לו את הקושי הזה, והדברים מפורשים בשולחן ערוך סימן סז סעיף א
"ספק אם קרא ק"ש, חוזר וקורא ומברך לפניה ולאחריה. אבל אם יודע שקראה, אלא שמסופק אם ברך לפניה ולאחריה, אינו חוזר ומברך".
בשורות טובות.
כאן זה גם וודאי ברך אלא ש”ספק” אם אמר את הנוסח הראוי.
וזה גם לגבי שחרית וגם לגבי ערבית בלי הבדל בין אשכנזים וספרדים?
נכון.
לוודא שהבנתי נכון בשלושת הנקודות הבאות:
1. בין בתפילת שחרית- שמסתפק אם אמר אחרי קריאת שמע שחרית אמת ואמונה במקום אמת ויציב ובין בתפילת ערבית שמסתפק אם אמר אמת ויציב במקום אמת ואמונה- אינו חוזר.
2. כל זה גם לפי האשכנזים וגם לפי הספרדים
3. זהו הדין הלכה למעשה לכל ציבור האנשים ואין כאן איזו הקלה מצד שהשואל מתמודד עם משהו מאובחן של כפייתיות הלכתית/או. סי די. /OCD?
הבנתי נכון בכל שלושת הנקודות הללו?
נכון מאוד.
השאר תגובה