זמן צאת שבת – ממתי מותר לעשות מלאכה?

שאלה:

שלום הרב, לא ברור לי מתי להלכה מותר לעשות מלאכה בצאת שבת, אעתיק את לשון הילקוט יוסף:

"זמן צאת השבת בכל ערי הארץ הוא בערך כעשרים דקות אחר השקיעה.. וזמני צאת השבת המתפרסמים בלוחות רבים, אין להם כל יסוד בהלכה, שאינם לא לפי שיטת הגאונים [שלדעת מרן הוא י"ג דקות וחצי בשעות זמניות. ולדעת האומרים שהמיל הוא כ"ד דקות, זמן צאת הכוכבים הוא י"ח דקות אחר השקיעה בשעות זמניות].[ילקוט יוסף שבת כרך א' עמוד תכז].

אם ככה אפשר לנהוג בצורה כזאת: לבדוק מתי השקיעה ביום שישי, להוסיף 20-22 דקות וזאת השעה שיהיה מותר לעשות מלאכה? ומה עם תוספת קודש על החול?
אני מדגיש שהשאלה היא על מה עיקר הדין, ולא על חומרא

תשובה:

ודאי שלא, ואני תמה קצת על הציטוט הזה שציטטת, וזאת מכמה סיבות: 1. יש לנו מצוה של תוספת שבת בכניסת השבת ובצאתה, ובענין זה אף שיש מן הראשונים כמו הריטב"א ועוד שנקטו שזמן תוספת שבת הוא אפילו משהו ואין לו שיעור, במשנה ברורה בסי' רסא כתב לחשוש לדעות שצריך תוספת הניכרת והוא שיער אותה בכרבע שעה. כך שגם אם נניח לצורך הענין שצאת הכוכבים הוא 18 דקות לאחר השקיעה, עדיין יש להוסיף רבע שעה של תוספת שבת.

2. ידועה שיטת המנחת כהן, שלמעשה חששו לה בכל אירופה, שהדבר משתנה לפי הנשפים במקומות השונים בענין יציאת כוכבים בינוניים, לפי שיטה זו חישב בעל האגרות משה בניו יורק ל50 דק' אחר השקיעה, והחזון איש חישב לפי אופק א"י 35-40 דק' לאחר השקיעה.

3. תמוה בעיני איך אפשר לומר שאין מקור, כאשר הבן איש חי פ' ויצא כותב בשם אביו להמתין 30 דק' לאחר השקיעה, ובשו"ת מהר"י פארנג'י סי' מו מביא שבכל גלילות הספרדים נהגו ב36 דק' לאחר השקיעה [כמובן במוצ"ש, הוא עצמו מיצר על כך שלא נוהגים כרבינו תם אבל זה המנהג שמציין], וכן הביא בכף החיים סי' רס"א ס"ק א', ולכן אין להקל בדבר ואין לעשות מלאכה לפני הזמן הכתוב בלוחות, וכל המוסיף להמתין תוספת שבת גם אחרי שיעור חזון איש, וכפי המנהג המקובל להתפלל ערבית בזמן הכתוב בלוח ורק לאחר ערבית לעשות מלאכה, תבוא עליו הברכה [ויתברך מי שנוהג בזה כשיטת רבינו תם 72 דק' לאחר השקיעה שכן פסק השולחן ערוך וכן הסכימו עשרות רבות של ראשונים ואחרונים, ושבת דינה חמור, וחביבה היא עד מאוד].

שבוע מבורך.