שאלה:
בס״ד
שלום כבוד הרב,
הנה שוב השאלה, בתוספת קישורים לתשובה ולפסק דין.
השאלה שלי: נרשם פה שאישה ובועלה שנישאו באיסור (לאחר גירושיה מהבעל) ילדיהם כשרים ולא ממזרים מדאורייתא או מדרבנן. אבל ישנו פסק דין רבני שמופיע באינטרנט שמספרו 74560/2 שבו האישה ובועלה לא נישאו כלל ובסופו של פסק הדין נרשם שאחד הנימוקים לכך שהילדים של הנידונים כשרים לבוא בקהל הוא בגלל שהראשונים שקבעו כי יש תקנת חז״ל לעשות את הילדים ממזרים מדרבנן נתקנה רק כאשר הקשר בין האישה לנטען נעשה בדרך של נישואין. אם כך, איך זה מתיישב עם מה שנאמר פה שאישה ובועלה שנישאו ילדיהם לא ממזרים, לא מדאורייתא ולא מדרבנן?
קישור לתשובה שניתנה באתר:
קישור לפסק דין רבני:
https://www.dintora.org/article/932
אשמח למענה!! תודה רבה!!!
תשובה:
שלום רב,
עיינתי שם בפסק הדין ואיני רואה כל סתירה. הם הביאו את מה שכבר הזכרנו כמה וכמה פעמים בתשובות אלייך, מחלוקת הראשונים מה הטעם שקנסו חז"ל בנישאת והאם הקנס קיים גם בזינתה – בלא נישואין. וכל זה כאמור, כאשר היא שוגגת. כלומר, הרלוונטיות של המחלקות הזו בכל מקרה שייכת למקרה האמור שם שלא עוסקים באישה שנישאה. מלבד זאת, אוסיף ואומר לך שבדיוק מהנימוק הזה גם רואים שחז"ל לא עסקו כלל במזיד, אלא רק בשוגגת שהרי רצו שתדייק יותר (אחרת אין שום טעם לחילוק בין נישאת לזינתה כפי שכתבו שם:
- תוספות מבארים שדווקא לגבי אישה שנישאת בטעות גזרו חכמים כדי שתדייק האישה בעדות על מיתת הבעל לפני שתינשא, מה שאין כן במי שזינתה, שלא תניח מהקשר עם האדם שזינתה עמו בגלל הקנס.
- המרדכי מבאר שלגבי אישה שנישאת על פי עדות גזרו חכמים היות שיש חשש שתזלזל ותינשא בלי דקדוק כראוי מה שאין כן בזנתה, שאין לחוש שתזנה לעולם.
מדברים אלו עולה שבמקרה של אישה שזינתה ונולדו ילדים לאחר מכן מהבעל או מהבועל לא יתקיים דין ממזר מדרבנן.
