שאלה:
בברייתא במסכת יומא נאמר: "עבר על עשה ושב לא זז משם עד שמוחלין לו"
מתי אדם נכלל בגדר של "עבר על עשה" והרי ישנם מצוות עשה רבות שנקרות בדרכינו כל הזמן?
לדוגמא, מצוות כיבוד הורים, ואהבת לרעך כמוך, או אהבת ה' ויראתו שהן מצוות תמידיות או כמעט תמידיות, מתי נכנס הגדר של "עבר על עשה.." ?
נניח שיש לי שכנה חולה, האם חובתי לבקרה? כמה פעמים? ואם לא ביקרתי האם זה בגדר של "עבר על עשה", או על דרך זה, מתן צדקה, האם בכל פעם שאני רואה/ שומעת וכיו"ב על צורך בצדקה עלי לתת ואם לא ביטלתי מצוות עשה זה כמו אם לא אמרתי קריאת שמע בזמנה או לא בירכתי ברכת המזון, או יש לזה גדר אחר?
כל הנושא של קיום מצוות עשה ( שאולי ניתן להגדירם, שאינן תלויות בזמן או במקום) מאוד מבלבל אותי ולא ברור לי מתי חלה החובה ומתי זה בגדר של "עבר על עשה" ח"ו?
אודה לכם אם אקבל תשובה מפורטת ומנומקת.
תשובה:
שלום וברכה
ראשית ההגדרה, "ביטול עשה" הוא רק כאשר חלה עלי חובה לקיימו ולא ביטלתי. למשל, אדם שלובש בגד ארבע כנפות בלא ציצית, הוא מבטל עשה, אבל אם הוא נמנע בכלל מללבוש את הבגד הזה, הוא לא מבטל עשה אלא שנענש בעידנא דריתחא על כך שלא הביא עצמו לכדי חיוב זה.
ממילא בכל מקרה עלינו לדון מה החיוב שלנו, ואותו לקיים בכל מקרה, גם בלי האיסור של ביטול עשה וענשו, אלא באמת כדי לקיים את מצוותינו.
אדם שלא אמר קריאת שמע בזמנה בודאי ביטל עשה [גברים לא נשים]. וכן אם אכל ולא בירך ברכת המזון הוא ביטל עשה בלי ספק [אם אכל שיעור שביעה שחייב ברכת המזון מהתורה]. אדם שמזדמן לפניו עני אמיתי ומהוגן חייב לתת לו לפחות משהו, אמנם בזה מקילים היום הרבה מחמת הקושי לברר וכו'. כך גם במצות כיבוד הורים רק במקרה שאכן חלה החובה בפעולה מסויימת ספציפית, למשל אבא אומר השקיני מים והוא אינו משקהו. אבל מה שבאופן כללי יכול כרגע לעשות טוב לאבא ולא עושה זה לא ביטול עשה, זה חייב להיות פעולה מוגדרת שהוא מחוייב בה עתה. לגבי אהבת ה' ויראתו קשה לתת את הגדר כיון שאלו מצוות המסורות ללב וזו עבודת חיים, ולא ניתן להניח שבדבר שאינו בשליטתי או מצריך עבודה רבה אני נחשב מבטל עשה, אלא גדר המצוה הוא באמת לעבוד על כך.
ברכה והצלחה.
