שאלה:
שלום כבוד הרבנים.
יש לי המנהג ליטול ידיים לפני אכילת פת (למשל) שלוש פעמים, כפי הבן איש חי.
אבל מן הדין, מספיק לפעם אחת לכל יד ויד.
האם אני חייב להמשיך ליטול ידיים שלוש פעמים, כי מה שאני נוהג ככה מהווה לי נדר, עד כדי כך שאם אני נוטל ידיים רק פעם אחת אני עובר עברה כי אני לא מקיים נדר?
תודה מראש.
כל טוב.
תשובה:
שלום וברכה
כל מנהג טוב שאדם קיבל על עצמו לנהוג בקביעות נחשב נדר אם לא התנה שיהיה בלי נדר. אבל אם לכתחילה הכוונה היתה רק להשתדל בכך ולא כהנהגה קבועה זה לא נדר. באופן כללי כאשר אתה לא יודע מה היה בדעתך בדיוק, אתה יכול לסמוך לענין הנהגה כזו שאינה נדר בפה ממש, על המודעה שעושים בערב ראש השנה בהתרת נדרים [מידה ואכן עשית התרת נדרים בערב ראש השנה] בה אנחנו מצהירים שאנחנו מבטלים מכאן ולהבא את כל הנדרים, כלומר מצהירים שאין לנו כוונה בדבר הזה שיחול עלינו כחובה מדין נדר. ומכאן ולהבא תגמור בדעתך שזה בלי נדר.
מקורות:
לגבי נדר ממש בפה נהגו שלא לסמוך על המודעה, ראה שו”ת מהר”י ויל סי’ ב שלא ראינו לרבנן קשישאי שסמכו על המודעא, וכ”כ בשו”ת מהרי”ט ח”א סי’ נג ומשום הטעם האמור. בערוך השולחן סי’ ריא סעי’ י החמיר בזה עוד יותר, ואמר שמודעא מועילה רק כשהיא נאמרת על פי החלטת אדם פרטי,] אבל אמירת כל נדרי או כל דבר שאדם עושה ציבורי אינה מועילה, משום שגדר המודעא היא שאחרי שאדם גילה דעתו שאינו מעונין בקיומו של הנדר נחשב כל נדר כנדרי שגגות ואינו כלום. אבל אם אמר את המודעא כחלק ממנה מקובל ללא כונה יתירה, אין בכך כדי לגלות על דעתו ואפילו בדיעבד גדול אינו רשאי לסמוך עליה. על כך שלענין מנהג טוב ניתן לסמוך על כך, ראה שלמת חיים לגרח”י זוננפלד סי’ תסז.
כמו כן, החמירו חכמי הדורות שלא יסמכו על מודעה זו כדי שלא יבואו להקל ראש בנדרים. ראה שו”ע ונו”כ סי’ ריא סעי’ ב.
אבל לגבי מנהג טוב הורה הגרש"ז אויערבך שניתן לסמוך על כך.
