שאלה:
במלאכת בורר, הששכ"ה נותן דוגמה לפסולת מהאוכל, שאסור להוציא ענב רקוב מהאשכול…
שאילה… אם יש בענב הנגוע חלקו רקוב או נגוע, האם זה גם נחשב לבורר…מכון שחלק מהענב אכיל, וגם אם אין בכוונתו לאכול החלק שלא נגוע, אולי זה דומה לזבוב במרק שמותר להוציא עם קצת מרק, למרות שאין לו כוונה לצרוך את המרק שיצא בכף עם הזבוב!
תשובה:
שלום וברכה
כיון שלמעשה גם החלק הטוב נחשב אצל אנשים כראוי לאכילה רק על ידי הדחק, זה נחשב בורר לכל הפחות מדרבנן.
מקורות:
משנה ברורה סימן שיט ס"ק ז
לברור הירק – ודוקא באופן זה דהוי אוכל מן הפסולת אבל לא להיפך ליטול העלין המעופשין מן הטובים דהוי בורר פסולת מן האוכל וחייב ואפילו אם אין העלין הללו פסולת גמור שראויין לאכילה ע"י הדחק אפ"ה יש איסור לבררם מדרבנן דמחזי כבורר פסולת מן האוכלין:
מה ההבדל שלברור זבוב עם קצת מרק בכף מותר, למרות שלא יצרוך את המרק בכף?
המרק הוא מצויין בדיוק כמו שאר המרק והוא חלק ממנו, הוא לא ישתמש כי זה מעט והוא כבר זורק הכל יחד אבל אין משהו בגוף הדבר, כאן אנשים גם ביום חול מתייחסים לענב חצי רקוב שבעצם כולו לא ממש ראוי לאכילה.
קשה לי להבין את סברת הרב,
מצוי הרבה פעמים למשל בתפוח שחלקו רקוב או כמוש מאוד עד כדי שודאי לא נאכל (אלא בשעת הדחק) אבל חצי תפוח מבריק יפה וטעים.
וכי לברור תפוח זה על מנת לאכול חלקו הטוב יחשב בורר?
חושבני שלא.
שתי נקודות כאן לא מדוייקות… ראשית לדמות בין תפוח שחציו רקוב לענב שחציו רקוב זה לא ממש… שנית והעיקר, לברור על מנת לאוכלו מותר גם בענב, אנחנו מדברים שהוא מוציא כדי לזורקו!
השאר תגובה