שאלה:
שלום כבוד הרבנים.
יש כמה הכנות של תשמישי מצווה או תשמישי קדושה, שמצריכים להגיד לפני עשייתן "לשם מצוות ציצית", "לשם מצת מצווה (או לשם מצוות מצה, לפי המנהגים)", "לשם קדושת תפילין", "לשם קדושת ספר תורה" וכו׳, לפי העניין.
יש לי כמה שאלות בנושא הזה:
1) האם יש חיוב לעיכובא להגיד את המשפטים הללו?
2) האם אפשר לומר את המשפטים הללו פעם אחת לכל משך זמן מסוים?
למשל, אם אני אומר "כל מה שאעשה היום/החודש/השנה במקום העבודה הזה, יהיה לשם מצוות ציצית/לשם קדושת תפילין/וכו׳", האם זה מועיל?
3) האם מותר להגיד אותם המשפטים אם אנחנו צריכים ללכת לשירותים?
למשל, אם אנחנו צריכים לתקן קשר של ציצית, האם מותר להגיד "לשם מצוות ציצית" ולתקן את הקשר הזה, בידיעה שאנחנו צריכים ללכת לשירותים?
תודה מראש על כל התשובות.
כל טוב.
תשובה:
לגבי ציצית צריך שיהיה באמירה ממש, לענין מחשבה נסתפקו הפוסקים אם זה מועיל, ראה משנה ברורה סי' יא ס"ק ד, ויש מהפוסקים שהכשירו בדיעבד, ראה צמח צדק או"ח סי' ב, משיב דבר סי' ג, ערוך השלחן יא ה, כף החיים שם ב ועוד. אם לא היתה אפילו מחשבה לשם מצוה זה פסול. ובתפילין החמירו בזה עוד יותר.
אי אפשר לומר משהו כללי לכל החיים או לכל היום, אלא שאם מדובר בעשיית אותה ציצית או תיקון אותם תפילין כלומר פעולה אחת מתמשכת, מעיקר הדין די באמירה אחת ומשום שכל העושה על דעת ראשונה הוא עושה אבל נהגו להחמיר ולומר כל פעם שהסיח דעתו שוב. ראה שו"ע סי' לב סעי' יט ובמשנה ברורה שם. על המנהג לומר כך בכל פעם שמפסיק ומתחיל מחדש, ראה לדוד אמת לחיד"א סי' יח אות טו.
אפשר לומר גם כאשר צריכים לשירותים.
יום נעים.
