שאלה:
בברייתא בשבת (לה,ע"ב) תקיעה שלישית מדליק ושוהה כדי צלית דג קטן או כדי להדביק פת בתנור . הרשב"א בתשובות הרשב"א אלף ,ע (אך בחידושי הרשב"א שם צ"ע?) והרא"ש שם סי' כד ועוד ראשונים פירשו והוכיחו מכאן שאין קב"ש תלויה בהדלקת הנר שכן אחרי שהדליקו היו עדיין יכולים לצלות דג קטן ולהדביק פת בתנור,אבל האור זרוע סי' י"א פירש שאין הכונה שצלו ממש או הדביקו פת בתנור אלא שאחרי שהדליקו היו שוהין שיעור זמן כזה שמספיק כדי לצלות דג קטן כדי שלא יראה שהוא שובת מתוך הדלקה בשבת,ואם הבנתי נכון לפי האו"ז פירוש ושוהה כדי צלית דג קטן היינו הגדרת זמן כמו תוך כדי אכילת פרס או כדי שייעשו(הנאה ממלאכת שבת במוצ"ש) ולפי המרדכי שם ד"ה מדליק ושוהה וכו' הבנתי גם שהוא אינו מפרש שהיו צולין ממש ולא הבנתי מה החילוק או אם יש נפ"מ בין טעמו לשל האו"ז ?
אשמח בתשובתכם.
בברכת התורה.
תשובה:
הנפקא מינה היא עצומה, של מותר או אסור. כלומר יש לנו נדון האם הדלקת הנר נחשבת קבלת שבת ואוסרת במלאכה. סברו הראשונים לומר שיש להם ראיה מכרחת שהדלקת הנר אינה נחשבת קבלת שבת, שהרי כתוב שאחרי ההדלקה היו מדביקים בתנור דג קטן וצולים אותו ואם היו מקבלים שבת איך מותר לצלות?! דוחה האור זרוע: לא, ודאי שלא היו צולים, הדלקת הנר היא כן קבלת שבת, אלא שהיו שוהים לאחר ההדלקה כמה דקות כדי שיעור הזמן שלוקח בדרך כלל לצלות דג קטן, כדי שלא יראה כאילו הדלקת הנר נעשתה בשבת.
אך לא הבנתי מה סובר המרדכי וכיצד הוא מפרש את "שוהה כדי צלית דג קטן ,האם צליה ממש או גם הוא מפרש זאת על זמן ולא שהיו צולים ממש או שום מלאכה אחרת אחרי הדלקת הנר ואם אכן זו ההבנה במרדכי משמע שגם הוא סובר שקב"ש תלויה בהדלקת הנר,לא כן?
זה שהכוונה לשהייה בלבד אינו מכריח שכבר קיבלו שבת, כאשר הכוונה לצלייה ממש זו הוכחה שלא קיבלו שבת ודו"ק.
אז מה הביאור שוהה כדי צלית דג קטן במרדכי ?
כנ"ל.
מחילה שאני חוזר ושואל ולא מבין,כי בתשובה הראשונה כתבתם שיש נפ"מ עצומה ביניהם אסור או מותר,לכן הבנתי שלפי האו"ז יהיה אסור לעשות מלאכה אחרי הדלקת נרות ולפי המרדכי מותר,אבל לענ"ד זה לא מובן כך במרדכי.
מה שאמרתי הוא שאם הכוונה לצליית דג בפועל, בהכרח אין קבלת שבת, ואם הכוונה לשיהוי זמן, אז יתכן שהדלקת הנר היא קבלת שבת, וזו אכן נפק"מ גדולה.
השאר תגובה