שאלה:
פלוני נתן הרבה כסף משלו לכתיבת ס"ת לזכר ולעלוי נשמת חבר שנפטר בדמי ימיו ואף התרים עשרה אנשים לקנות כל אחד פרשה בספר הנ"ל. כעת עומדים לפני הכנסת ס"ת לבית כנסת. מאי עדיף, להשאיל את הספר ששייך לשותפים הנ"ל לבית הכנסת, או לתת את זה כמתנה גמורה, באשר אין "בעלים" ספציפי?
תשובה:
שלום וברכה
לא מדוייק שאין בעלים ספציפי, יש כאן עשרה שותפים. אמנם הפוסקים נחלקו האם יש קיום מצות כתיבת ספר תורה כאשר זה נעשה בשותפות, אבל לסוברים שאכן יש בזה קיום מצוה אכן יהיו נכונים גם כאן דברי ס' תורת חיים שכתב שאם יתרום לבית הכנסת והספר יוצא מבעלותו שוב בטלה מצותו, לכן עדיף לכאורה להשאיל.
מקורות:
בשל המחיר הגבוה של ספרי תורה, ובשל העובדה שרוב האנשים אינם יכולים לכתוב ספר תורה בעצמם, נשאלת השאלה: האם ניתן לקיים מצוות כתיבת ספר תורה בשותפות, באופן שמספר אנשים יתאגדו יחד על מנת שכל אחד יתרום סכום מסוים, וכך יממנו ביחד את כתיבתו.
לדעת הרבה פוסקים אין אדם מקיים את המצווה בשותפות, מפני שהמצווה מופנית לכל אחד ואחד מישראל בנפרד שיהיה לו ספר תורה משלו – אפילו אם ירש ספר תורה מאביו, מצווה שיכתוב בעצמו ספר תורה (פ"ת ס"ק א (מביא שהסתפקו פוסקים בדבר); ערוך השולחן סעיף יא). אולם, אחרים כתבו שניתן לקיים את המצווה בשותפות, בתנאי שלכל אחד יש חלק מסוים בספר תורה (ערוך השולחן שם, שכך ייתכן בדעת הרא"ש; אג"מ יו"ד ח"א, סימן קסג, ע"ש שהאריך).
לכן בשעת הדחק, כאשר אין לאדם יכולת לממן לבדו כתיבת ספר תורה, מוטב שישתתף בתרומה למימון כתיבת ספר תורה. אם הדבר אפשרי, יש להתנות שכתמורה על תרומתו יהיה שותף בבעלות בספר התורה (לדעת ה'תורת חיים', צריך לעשות כן). ב'אגרות משה' (שם) הוסיף שאם השתתף אדם בכתיבת ספר תורה וגם קנה ספרים (כגון חומשים וגמרות, כנ"ל), יצא ידי חובתו לכל הדעות.
זאת, משום שלשיטת הרא"ש שמקיימים בזמנינו מצות כתיבת ספר תורה בקניית ספרי קודש חומשים וגמרות, המטרה היא שכל אדם יהיו לו ספרים בביתו שיוכל ללמוד בהם הוא ובניו ולא יהיה תלוי במה שיש בבית הכנסת, כך נראה מלשון הרא"ש בהל' ספר תורה סי' א, וראה שו"ע סי' רע סעי' ב. אגב, דעת הבית יוסף שם והסכימו עמו השאגת אריה סי' לו והברכי יוסף רע ס"ק ט ועוד רבים, שגם בזמנינו גם לשיטת הרא"ש יש מצוה בכתיבת ספר תורה, אלא שקניית הספרים יש בה גם קיום מצוה זו, ואופן זה קודם כיון שעיקר הלימוד מספרים אלו, ושלא כהש"ך שם שהבין שלשיטת הרא"ש כלל אין מצות בכתיבת ספר תורה בזמנינו.
תודה רבה לתשובה. כשכתבתי "אין בעלים ספציפי" לא התכוונתי שאין בעלים בכלל, אלא שאין בעלים אחד שיכול לומר שהספר תורה שייך אליו לבדו. לטווח הארוך אפשר לדמיין שיהיו סכסוכים בין השותפים אודות הבעלות, בפרט שאחד תרם רוב רובו של הכסף, משא"כ אם יתנו את הספר, בהסכמת כל התורמים, בתורת מתנה לבית כנסת / ישיבה, לא יהיה מקום למחלוקת.
ככל ששאלת ברמה ההלכתית השבתי שיש מעלה בלא לתרום לבית הכנסת, אם אתה סבור שמאיזו שהיא סיבה הדבר יגרום לקשיים, עשה כפי הבנתך, אבל באופן אישי אינני חושב שאנשים שתרמו סכום מועט יחשבו אי פעם שיש להם זכות להביע עמדה לגבי מה לעשות עם הספר, הם בסך הכל רוצים להיות שותפים במצוה בצורה מהודרת וזהו. כמו כן ניתן לסכם באופן חוזי שהאחריות מה לעשות עם הספר מוקנית רק לאחד מהם, זה שתרם את רוב הספר.
השאר תגובה