שאלה:
אם יש מורכבות מצד המשפחה, שכנראה לא תראה בעין טובה ולא תקבל ישיבה נפרדת בחתונה, (הם משפחה דתית).
האם מותר לקיים חתונה שתהיה בה ישיבה מעורבת, אך לשים מחיצות רק לריקודים?
אנחנו ההורים שמשלמים על החתונה מכספנו. האם מותר לנו לקיים אירוע באופן כזה בכדי לא להיכנס למתיחות?
תודה וברכה!
תשובה:
שלום וברכה
הגם שיש שהתירו לעשות את סעודת החתונה באופן כזה ורק בריקודים להפריד בשעת הדחק גדול, דבריהם אמורים מפורשות רק כאשר כל הנשים לבושות בצניעות גמורה, כאן בלי ספק זה לא יהיה, ובודאי אין כל היתר לעשות זאת. וכן אני רוצה לומר לכם משהו, מותר לכם שיהיו לכם עקרונות דתיים, ברגע שאתם מסבירים שכך הוראות רבניכם, זה לא בבחירתכם, אתם מוכנים ללכת יחד עם המחותנים לרב גדול שמקובל על שניכם, נניח הרב יצחק יוסף או הרב דוד אבוחצירה ולשאול אותו… הם כבר לא ירצו לבוא לשאול, הם יודעים את התשובה בתוככי ליבם, ולכן הגם שהרצון שלהם לעשות אחרת, הם גם יודעים שזה לא בסדר, ולכן הם לא באמת יכעסו גם אם הם יתאכזבו קצת. כשאדם אסרטיבי, גאה בעקרונותיו אבל עושה הכל בצורה נעימה אך לא פחות מזה – ברורה, זה מתקבל על הלב.
יום הנישואין הוא קדוש מאוד, עשו אותו בקדושה! בהצלחה רבה מאוד ורוב נחת!
מקורות:
אני מעתיק לך ממה שכתב בענין זה ידידי רבי עובדיה יוסף טולידנו שליט"א כאן באתר:
עי’ בגמרא בסוכה (דף נא,ב) שבבית המקדש, תקנו תיקון גדול, שכן בראשונה היו הנשים יושבות מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים, ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. ואמר רב שלמדו זאת מהא דכתיב (זכריה יב) וספדה הארץ משפחות משפחות לבד, משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד. אמרו: והלא דברים קל וחומר. ומה לעתיד לבא – שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם – אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם – על אחת כמה וכמה.
ופירש רש”י כאן שעוסקין בשמחה – וקרובה לקלות ראש, ועוד, שהיצר הרע שולט עכשיו – לא כל שכן. וכ”פ הרמב”ם (פ”ה מהל’ בית הבחירה הלכה ט, ופ”ח מלולב הי”ב).
ומכח זה הזהירו הפוסקים הרבה להזהר בעיקר בשמחות, שלא יהיה ערוב, ולא ישבו בתערובת, כי היצר הרע שולט ומרקד ביניהם, ומביא לידי תקלה וכו’.
אמנם מה שנהגו לעשות מחיצות, בזה יש מקום להקל בשעת הדחק ממש. וכן כתב הגר”ע יוסף זצ"ל בהגהה כתב יד לספרו שו”ת יביע אומר ח”ג (עמ’ רנג) שהביא דברי שו”ת שרידי אש (ח”ב סי’ ח דף טו סוף ע”א) שכתב בזה”ל: אבל באספות של רשות, כגון בשעת הכנסת כלה לחופה, או בשעת נאומים ודרשות, לא הקפידו מעולם לעשות מחיצות, ורק מדקדקים שלא ישבו אנשים ונשים יחד ולא יתערבו זה עם זה. ע”כ. וכתב מו”ז מרן שליט”א ע”ד, שכן נראה עיקר. וציין לזה גם לאוצר הגאונים (סוכה נב. סימן קפט) שאם אינם מעורבין אנשים ונשים אלא כל שורה בפ”ע שפיר דמי. ובלבד שלא ימזגו עם זל”ז. ע”ש. וסיים בזה הלשון: ומכל זה פסקתי למורה שמלמד תורה בבי”ס, היכא דאי אפשר בלא”ה והבנים יושבי’ מצד א’ והבנות מצד ב’, שמותר לו ללמד בכה”ג. (רק לא יפה עושים המנהלי’ שמלמדים במעורב). עכ”ל.
אולם גם זה לא התירו אלא באופן שהנשים המוזמנות לבושות באופן צנוע, אך באופן שהן לבושות בפריצות, הרי זה הכשלת הרבים הבאים לשם, להסתכל במראות אסורות, וראה מ”ש בזה רבי עובדיה הדאיה בשו”ת ישכיל עבדי (חלק ח דקל”ג) ע”ד הגמרא הנ”ל בזה”ל: והנה הדברים אמורים בזמנם שהנשים היו הולכים בדרכי הצניעות, והדברים ק”ו בן בנו של ק”ו, בזמנינו זה שהנשים הסירו מסוה הבושה מעל פניהם שהולכות חשופי זרוע ובגדים קצרים וגלוי צואר עד החזה, ודאי בודאי שבא השטן ומרקד בתוכם, ועושה את שלו, ומי יאמר זיכיתי לבי נקיתי עצמותי. וכו’. וע”כ כל מי שבידו היכולת למחות ואינו מוחה, הרי הוא נתפס בעונם ועונו ישא ח”ו. עכ”ל. וכ”ש כשהוא בעל השמחה והוא מביא את רעיו וחבריו לשמוח עמו בשמחתו, שיזהר שלא להכשילם בדבר איסור. וה’ לא ימנע טוב להולכים בתמים.
