שאלה:
שלום כבוד הרב, א)אם החזן או העולה לתורה מאריך בסיום אמירת "ברכו את ה' המבורך" צריך לשים לב לענות דווקא כשמסיים לגמרי את המילה האחרונה?
ב)דוגמא דומה היא אם חזן מאריך בסופי הברכות בחזרת הש"ץ למשל, צריך לשים לב להתחיל לענות אמן רק כאשר מסתיימת לגמרי המילה האחרונה של הברכה?
השאלה קיימת בפרט כאשר החזן מאריך בניגון סוף ברכה, ואם לא מספיק מרוכזים בשמיעת הברכה, יש תחושה שצריך כבר לענות אמן, כי המנגינה בסגנון סיום ברכה..
ג)וכשהחזן מאריך באמירת "ואמרו אמן" לענות כשמתחיל "ואמרו אמן" כי זה לא הקדיש עצמו כבר, ואז יש הפסק בין עיקר הקדיש לעניה.. או לחכות לסוף "ואמרו אמן"?
ד)כשאומרים "אמן יהא שמה רבא" צריך להפסיק מעט בין ה"אמן" ל"יהא שמיה רבא" כי זה בעצם 2 עניות שונות? (ה"אמן" הוא בעצם עניה על חלק הקדיש שלפני ה" יהא שמה רבא")
תשובה:
כשהוא מאריך בברכה עצמה אכן יש להזהר להמתין שיסיים, אבל כאשר מאריך בובאמרו אמן זה אחרת, ראה משנה ברורה סי' קכד ס"ק לה שיש לענות בתוך כדי דיבור לברכה עצמה, ולכן אם החזן מאריך בואמרו אמן יש לענות לפני שסיים, והובאו דבריו בזה בשו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' צא, והעיר שהציבור לא מקפידים על כך, ויש להזהר. ומכאן אזהרה לחזנים שלא יאריכו ולא ישבשו, אלא יסיימו כראוי ולא יכשלו הרבים בעניית אמן שלא במקומה.
יש מקום להפסקה קלה בין אמן ליהא שמיה רבה.
