שאלה:
האם בעל שמבין שאשתו עברה איסור עם גבר אחר במסגרת העבודה, הוא שוחח עמה בכלליות על הפסקת כל קשר עם הנ"ל ללא שהודתה על מה באמת קרה כך שהיא אינה נאסרת לו,
תוך כדי לימודו בסיום מסכת נדרים העוסק בענייני ניאוף נתקל בר"ן האחרון למסכת והוא כותב שכל ההוכחות שהגמרא נצרכת להביא שלא נבעלה אף שלא היה קינוי וסתירה או עדים הם רק כדי שבעל נפש לא יצטרך לחוש לעצמו כדי לצאת ידי שמים, וא"כ שאלתו בכפו האם והיה והוא רוצה לצי"ש עליו להפסיק את הנישואין אליה… ? ?
תשובה:
שלום רב,
השאלה מאד טובה.. כלומר, אם נתסכל על השאלה באופן מאד קר והאיש יסביר על כמה הוא מחמיר בארבעת המינים, בכשרות ובשבת, אז האם ההיתר הזה הוא באותו הרמה? התשובה היא ודאי שלא. אבל מה לעשות שהמציאות היא קצת יותר מורכבת מלהחליט להחמיר בעניין כזה או לא. לדוג' נניח שבשאלה מסויימת האיש יחליט שהוא מעוניין להחמיר על עצמו ולא לסמוך על השיטות המקילות, זכותו כמובן ותבוא עליו ברכה. אבל אשתו זה מאד מפריע לה והיא לא מעוניינת שיחמיר בזה עד כדי שהשלום בית עלול להיות מופר במקרה כזה. האם הרב יאמר לו בכל זאת להחמיר על עצמו או שהוא יסביר לו שבסיטואציה שנוצרה הוא צריך להבין שעליו לסמוך על המקילים.. כך גם במקרה דנן, כל עוד היא מותרת לו, זה מורכב לפרק בית, ילדים רק משום שהוא רוצה להיות "בעל נפש" אבל זה נכון. מי שיאמר שזה ברמה של בד"ץ".. זה לא נכון. אך כאמור במקרים אלה אין בד"ץ!
