גניבת פרנסה

שאלה:

שאלה שהתעוררה לי עקב התחרות בין ארגוני ההצלה.
לעיתים אנשים מתקשרים למוקד מדא להזעיק עזרה ולפני שמדא מגיעים, מקדימים אותם ארגונים אחרים. לעיתים עם אמבולנס.
במקרה של פיקוח נפש אין לי ספק שמותר וחובה על האמבולנס המקדים למהר ולפנות. השאלה היא במקרה שלא נשקפת סכנת חיים. האם מותר לקחת את החולה ולהרויח בכך כסף, למרות שזה פוגע במדא שהוזמנו למקום?
והאם זה משנה אם זה משפיע על הגביה מהחולה? (כגון שמדא היו גובים מהחולה והאחרים לא)
ומה במקרה שבכל מקרה קופת החולים משלמת ולחולה אין הבדל?
והאם זה משנה אם יש עיכוב בפינוי או ששני האמבולנסים נמצאים כבר במקום?
ואם עיכוב משנה – אז כמה זמן של עיכוב זה משנה את ההלכה?
תודה מראש

תשובה:

שלום וברכה,

במקרים שיש חשש של פיקוח נפש לא קיימת השאלה, וכפי שהזכרת בשאלתך, שאין שיקול של יורד לאומנותו של חברו מול חשש רחוק של פיקו"נ.

השאלה קיימת במקרה שאין חשש פיקוח נפש כלל, האם מותר לחובש הצלה להמליץ לחולה שיסע בכוחות עצמו לבית חולים, ובכך יחסוך הוצאה של אמבולנס. או שאנשי הצלה יפנו את החולה בהתנדבות ובכך ימנעו רווח ממד"א – האם בדברים אלו וכאלו איסור של 'יורד לאומנותו של חברו'?

בשו"ע (סימן קנו) כתב שיכולים בני עיר זו לעכב על אנשי עיר אחרת שבאים למכור את סחורתם בעיר הזו, משום שיורדים לאומנות שלהם וממעטים להם את הרווחים. וכתב "י"א הא דבני העיר יכולין למחות בבני עיר אחרת, היינו דוקא בדליכא פסידא ללקוחות, שמוכרין כשאר בני העיר וגם סחורתם אינה טובה יותר משל בני העיר, אבל אם נותנין יותר בזול, או שהיא יותר טובה, שאז נהנין הלוקחין מהן, אין מוכרי הסחורות יכולים למחות (הרא"ש וטור בשם הר"י הלוי)". מבואר שאם יש טובת הקונים של בני העיר, לא חוששים להפסדם של המוכרים שהם בני עיר זו.

ודאי שיש טובת התושבים שיש ארגוני הצלה נוספים שמגישים עזרה, שבכך מגיעים מהר יותר, יש מתנדבים שמפוזרים בכל שכונה, יש חוות דעת נוספת. לפעמים חוסכים הוצאה מהחולה, ועוד. ולכן אין לא קיים איסור יורד לאומנותו של חברו בהקמת פעילויות מתנדבים שמגישים עזרה לציבור.

בהצלחה.