שאלה:
שלום רב,
שני צדדים התדיינו בבית דין רבני. בפסק הדין חויב צד א' לשלם לצד ב' תשלום בסך 100 אלף ש"ח.
צד א' הגיש בקשה לעיכוב ביצוע וניתן עיכוב ביצוע ל30 ימים בלבד.
צד א' הגיש ערעור על פסק הדין. השאלות הם כדלהלן:
א. האם מצד ההלכה על בית הדין לדון בערעור כאשר צד א' מזלזל בהחלטות בית הדין ולא שילם את התשלום שנקבע בפסק הדין למרות שחלפה כשנה מאז ניתן הפסק?
ב. האם מצד ההלכה על בית הדין לכוף את צד א' לשלם את החיוב שנקבע בפסק הדין או לפחות להורות לו להפקיד את הכספים בקופת בית הדין עד להכרעה בערעור?
יוצא אפוא שצד ב' מוציא בנתיים הוצאות משפטיות רבות בלי שזכה להנות מפירות זכייתו בדין. האם לא מדובר בשימוש לרעה בבית הדין? שהרי מצד אחד צד א' נהנה מהפרצדורה בבית הדין שמאפשרת לו להגיש ערעור ומצד שני הוא רומס ברגל גסה את החלטת בית הדין שקבעה שעליו לשלם לצד ב' 100 אלף ש"ח.
אודה על תשובתכם בהקדם וקבלת מקור הלכתי.
תשובה:
שלום וברכה,
לא הבנתי למה אתה פונה אלינו ולא לבית דין ששם הוא מערער. גם לא הבנתי איזה הוצאות משפטיות יש לך חוץ משעת דיון שעדיין לא הייתה.
בעיקרון לא ניתן לערער על הפסק בית דין, אלא אם כן כותבים בשטר בוררות שיהיה ניתן לערער על הפסק. ומסתבר שיש זמן לערעור ולא לטווח ארוך, ולכן עליך לפנות לבית דין ולומר להם שהוא לא מקיים את הפסק דין, ואתה רוצה שהוא יקיים ואח"כ תדונו על הערעור.
בהצלחה.
