שאלה:
שלו' רב
חברי רכש דירה בפרויקט מסוים, וכעת הבניין בשלבי סיום אך עדיין לא גמור לגמרי וכמובן שעדיין לא נתנו מפתחות לדיירים, שאלתי היא האם מותר לי להיכנס לדירה לראות לפני שהוא עשה חזקה בדירה, או שיש בזה משום היזק ראיה.
יש"כ.
תשובה:
שלום וברכה,
איסור היזק ראיה נאמר על הסתכלות לתוך ביתו של חברו בזמן שחברו דר בבית. ונחלקו הראשונים האם שייך איסור היזק ראיה על הנכסים של חברו – במקום שלא דר בו, כגון גינה של חברו, והאיסור משום עין הרע. ויש לחוש לשיטות שלא להביט לנכסי חברו כלל. ולכן אם המטרה שלך לראות איזו דירה רכש החבר אסור להיכנס, למרות שאין לו עדיין חזקה קניינית בדירה, אולם יש בכך הסתכלות על נכסי חברו.
בהצלחה.
מקורות:
ישנם שני סוגים של היזק ראיה: א. אם מסתכל לתוך ביתו של חברו במקום שהשכן משתמש שימושים צנועים בבית. והאחרונים דנו בטעם האיסור של היזק ראיה שמסתכל לתוך ביתו במקום שמשתמש, האם איסורו משום שבראייתו גורם לשכנו למעט שימושים בביתו, או שזה צער הגוף. וכתבו האחרונים שזה תלוי במחלוקת הראשונים שהטור סימן קנד סעיף כב כתב: "כי אינו יכול להשתמש תשמיש צנוע מפני היזק ראייתו". מבואר שהנזק שממעט לשכנו תשמישים בביתו. אולם הרמב"ן (ב"ב נט, א)כתב: "וכל שכן בהיזק ראיה דנזקי אדם באדם הוא, אי משום עין רעה אי משום לישנא בישא אי משום צניעותא". מבואר שהיזק ראיה מוגדר כנזקי גוף.
ב. יש סוג נוסף של היזק ראיה, שמביט בשדהו שמגדלת תבואה וכמו שאמרו בגמרא (ב"ב ב, ב): "אסור לאדם לעמוד בשדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה" ופירש רש"י שמזיקו בעין הרע. הרמב"ם (שכנים טז, ב) לא פסק את דברי הגמרא להלכה ולכן סובר שבגינה א"צ כותל של ד' אמות, ורק בחצר שמשתמשים שם הצריך ד"א. ובמגיד משנה הביא שחכמי לוניל הקשו על הרמב"ם מדברי הגמרא שהצריכה בגינה כותל ד' אמות כדי שלא יזיקנו בעין הרע. והרמב"ם (שו"ת הרמב"ם) השיב להם: "שאלו דברים חסידות הם שלא יעיין בו בעין רעה ואותו השנוי [של הגמרא] שנויא בעלמא הוא ואינו אליבא דהילכתא, אלא עיקר היזק ראיה בחצר הוא במקום שבני אדם דרים, אבל בגגות אינו צריך ד' אמות לפי שאין דרכן של אדם לדור בגגות".
אולם הראב"ד (שם) השיג על הרמב"ם וסובר שגם בגינה צריך לבנות כותל ד' אמות, וכדברי הגמרא שלא יזיקנו בהיזק ראיה. וכן דעת הרמב"ן.
הרי לנו מחלוקת האם איסור ראיה הוא רק במקום שדרך בני אדם משתמשים, או גם לתוך שדהו שיש בו משום עין הרע.
השו"ע (סימן קנח, ג)הביא את ב' השיטות של הראשונים. וז"ל: "שיעור הגדר בגנה ובקעה, י' טפחים; וי"א ארבע אמות". הרי שסתם כדעת הרמב"ם ואח"כ הביא את השיטה השנייה של הראב"ד. ולכן העיקר להלכה שמותר להסתכל בשדה חברו, ורק משום מדת חסידות יש לאסור. אולם ודאי שיש לחוש לדעה השנייה שהביא השו"ע.
זה הכל נכון בגינת חברו, השאלה היא האם גם בגינה שעתידה להיות של חברו, או רק אם היא בפועל של חברו
אדם שנכנס לדירה של חברו שרכש אותה ועדיין לא עברה אליו קניינית, נחשב שהוא מסתכל על הנכס של חברו, זה לא משנה אם יש לו בעלות או לא, במציאות שהוא מסתכל על העושר של חברו, ושווה דינו למי שמביט על גינת חברו ורואה אותה בקומותיה.
השאר תגובה