שאלה:
שלום וברכה. יש כמה גזירות שגזרו חז”ל על גר ”שלא יאמר באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה”. יחד עם זאת לא מצינו שגר יהרג על שבע מצוות. כמו למשל גזל פחות מש”פ בע”א. וכן שהגזילה אינה ניתנת להישבון. למה בזה אין את החשש הזה?
תשובה:
שלום וברכה
הגזירה שלא יאמרו בה מקדושה חמורה לקדושה קלה היא מדרבנן, וכי שמעת דין דרבנן שנהרגים עליו?
ודאי שלא. ולכן גם כאן אין כח יד חכמים וגם אין להם הרצון לכך, להמית איש מישראל מחמת גזירה זו.
בודאי ששמענו על דין דרבנן שנהרגים עליו
סנהדרין מו. מעשה באחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים והביאוהו לבית דין וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך
כהוראת שעה פשיטא וזו הערה נכונה, אבל כאן מדובר על דין קבוע המופיע בסימן בשו"ע – יו"ד רסט, זה לא.
חשבתי אולי לחלק. חז”ל תקנו את התקנות הללו שהגר ינהג כמו כל יהודי. חז”ל לא באו לתקן תקנות שיהיה יותר חמור מיהודי. או כלך לזו הדרך. חז”ל אמרו לו איך לחיות. לא איך למות. ובמילים אחרות כשהוא מגיע לשאול מה מותר לי לעשות לא נתיר לו דבר שאסור לאחרים או שיש בהם חשש של באנו מקדושה קלה. חז”ל לא התייחסו לאפשרות שהוא יעבור איסורים.
לא הבנתי את דבריך, אבל גם לא הבנתי למה יש צורך בזה, ברור שחכמים לא יקנסו גר צדק שהוא יהודי לכל דבר, למות בגלל חשש מראית העין בלבד.
השאר תגובה