שאלה:
1) אם הבעיה של שינה פרקדן היא משום חימום ניחא, אבל אם זה שלא יתקשה ויתגנה הרי שזה אמור להיות תלוי בתנאי הסביבה. אם הוא ישן לבדו. אם הוא מכסה עצמו בשמיכה.
2) אדם שסיים לאכול וברך ברכה אחרונה, ולאחר מכן ראה עוד משהו, האם יש פרק זמן מסוים שבמהלכו אסור לברך שוב ברכה ראשונה ולאכול שוב? שלא יכנס לחשש ברכה שאינה צריכה? כיוון שהרי היה יכול להימנע מהברכה ולאכול בתוך הסעודה! או שגם אם מיד התחרט יכול לברך שוב ברכה ראשונה ולהמשיך לאכול?
3) איך מותר בשבת ויו”ט להשתמש בחשמל מים וכדומה? מדוע שזה לא יהיה אסור משום מקח וממכר? אני הרי ”רוכש” מהם את המוצר! ואם נניח שזה בהבלעה אם כל השבוע, הרי שבגנרטור זה באופן מובהק רק לשבת בלי שום הבלעה! וכי משום העשר דקות לפני הדלקת נרות ועשר דקות אחרי הבדלה שזה עדיין פועל מטעמי נוחות של המפעיל בלבד ימנע את החשש?
4) האם חובה בתפילה בק"ש ובברכות לכוון את "פירוש המילים"? או שאפשר במקום זה לכוון את המילים עצמם! כולל כמובן בשמות הקדושים שיכוון את מה שאומר, המילה שמוציא בשפתיו יחשוב בליבו. ולאו דוקא "אדון הכל" או "תקיף ובעל הכוחות" וכדו'
5) הרמ"א פסק להלכה (סימן נ"ט סעיף ד, הלכות ברכה ראשונה דק"ש) וימהר לסיים קודם השליח ציבור ויענה אמן אחר שליח ציבור. האם באמת עניית האמן יותר חשובה מתפילה יותר במתינות? יתר על כך, למה לא מצינו שימהר בשביל לענות את הקדושה בציבור? וכששוקלים את שני הדברים, האם זה לא יותר קריטי שכל הציבור יענו לקדושה ביחד מאשר שיענו אמן אחר ברכת הש"ץ? (ידועים דברי החזו"א שאין למהר בתפילת שמו"ע ליל שבת בשביל להגיד "ויכולו" בציבור, לכאורה כ"ש כאן)
תשובה:
שלום וברכה
1. ברור שהתנוחה היא הגורמת לקישוי ולא הימצאותם של עוד בני אדם סביבתו.
2. אין בזה שום חשש ברכה שאינה צריכה, שהרי לא חשב קודם לאכול מהדבר הזה. ברכה שאינה צריכה הוא כאשר אדם חושב לאכול ובכל זאת מברך.
3. לגבי גנרטור אין בכלל שאלה, שהרי התשלום אינו מותנה בצריכה, גם אם לא תהיה בשבת בבית תשלם בדיוק אותו דבר, כך שהעיסקה היא קבועה וכוללת ונעשתה ביום חול, שילמת ביום חול על עצם החיבור לא משנה עכשיו מה תעשה עם זה. לגבי חברת החשמל ודאי יש כאן הבלעה, וגם בזה אני לא בטוח שצריך להגיע להבלעה, שכן העיסקה אינה בעת לקיחת החשמל, הם נותנים לך רשות להשתמש ועושים התחשבנות בתחילת או בסוף חודש, בשבת אין שום מעשה של מקח.
4. בכל המילים אין הבדל בין "פירוש המילים" ל"מילים עצמן"… רק בשמות הקודש קיימת שאלה כזו, האם אני יכול פשוט להתייחס לבורא עולם… ההוראה הידועה בשם הגר"א [אינני זוכר כרגע מקומו, שבקריאת שמע פסקו ראשון ובברכה ראשונה של שמונה עשרה יש לכוין גם אדון הל וגם היה הווה ויהיה ובשאר חלקי התפילה אדון הכל שזה הפירוש הפשוט של הקרי. נראה שכן הצריך כוונה מדוקדקת של השמות. אמנם ברור בעיני שזה לא מעכב אלא רק לכתחילה בעלמא, וזה נחשב תפילה בכוונה גם אם רק מכוין פנייה לבורא עולם.
5. ברור שהכוונה רק תוספת על השו"ע שכתב להתפלל במתינות ולא מחלוקת, כלומר הכל מדובר שלא על שחבון הכוונה.
גם הרמ"א זוכר את דבריו ודברי השולחן ערוך בסימן צח סעיף א:
המתפלל צריך שיכוין בלבו פירוש המלות שמוציא בשפתיו; ויחשוב כאלו שכינה כנגדו; ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו; ויחשוב כאלו היה מדבר לפני מלך בשר ודם היה מסדר דבריו ומכוין בהם יפה לבל יכשל, קל וחומר לפני ממ"ה הקדוש ברוך הוא שהוא חוקר כל המחשבות. וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה, שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ולהתגברות כח השכלי, עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה. ואם תבא לו מחשבה אחרת בתוך התפלה, ישתוק עד שתתבטל המחשבה. וצריך שיחשוב בדברים המכניעים הלב ומכוונים אותו לאביו שבשמים, ולא יחשוב בדברים שיש בהם קלות ראש. הגה: ויחשוב קודם התפלה מרוממות האל יתעלה ובשפלות האדם, ויסיר כל תענוגי האדם מלבו (הר"י ריש פרק אין עומדין).
יישר כוח על התשובה המהירה. בקשר לרקדן, ברור שזה הבעיה. אלא שמעיון בדברי הפוסקים, בחלקם לפחות, מובא הטעם שלא יתגלה ועל כך באה השאלה אם זה החשש הרי שיש פתרונות.
לא חילקו. ולמעשה זה ודאי לא הטעם העיקרי.
בקשר למו”מ, האם יהיה מותר לצורך העניין לסכם עם בעל מכולת שבשבת אקח מוצרים ואחרי שבת אתחשבן? ומאי שנא?
כאן הכל נעשה בשבת, שם מדובר במשהו כללי וקבוע וזה לא נראה כמקח וממכר.
השאר תגובה