שאלה:
אחותי נשואה אך אינה דתיה, מחר מגיע יום פדיון הבן ואינה מוכנה לקיים את המצווה. גם לאחר נסיונות שכנוע של הורי שלא הועילו.
אבי אולי יצליח לשכנע אותה למנות אותו לשליח ולפדות בשמם את הבן.
אם היא תסכים הפדיון ככל הנראה יתקיים ללא אבי הבן, ללא התינוק ומכספי הסבא (אבא שלי ושל אחותי).
האם זה אפשרי?
סליחה, אך אשמח לתשובה בהקדם כי מחר יוצא יום ה-30
תשובה:
שלום וברכה
הצטערתי לקרוא את שאלתך הכואבת.
ראשית, הפדיון הוא ביום ה31 ולא ביום ה30.
לעצם השאלה, מי שצריך למנות זה האב ולא האם, וחשוב שהוא יסכים גם שהסבא יהיה שליח. באופן שהוא מסכים לכך, בודאי יעשה זאת הסבא במקומו. אם אי אפשר לקבל את מינויו של האב, יש לפדות על ידי הסב ומכספו של הסבא, אבל כיון שיש סוברים שזה לא מועיל, יעשה זאת ללא ברכה, וכאשר הבן יהיה גדול ישכנע אותו לפדות עצמו, ושוב ללא ברכה. אבל שוב, כדאי מאוד לשכנע את האב לפחות למנות את הסבא לשליח עבורו לבצע את הפדיון וכך זה יהיה יותר טוב וגם עם ברכה.
בשורות טובות ורוב נחת.
מקורות:
נחלקו הדעות האם ניתן לעשות פדיון עבור אדם אחר, וזאת משני טעמים: א. אדם רוצה בדרך כלל לקיים את המצוה בעצמו, ואף הקטן הזה כשיגדיל אולי ירצה לפדות את עצמו, וממילא אין זו זכות בשבילו ולא ניתן לעשות זאת בשליחותו שלא מדעתו. ב. פדיון על ידי אחר יכול להעשות רק על ידי שמזכים לקטן את הכסף של הפדיון ולאחר מכן הוא פודה את עצמו בו. ויש פוסקים שסבורים, שאף ש”זכין לאדם שלא בפניו” מכל מקום “אין זכין מאדם שלא בפניו”, וכיון שהכסף שייך כרגע לקטן לא ניתן להפקיעו מידו וליתנו לכהן.
להלכה, פסק הש”ך סי’ שה ס”ק כ שבית דין יכולים להקנות לו מעות ולפדות אותו בהן, וכן כתב ביאור הגר”א שם ס”ק טו, אולם מדברי הט”ז שם נראה שחולק. אמנם, נראה מדברי הש”ך שם שהלכה זו מסורה רק לבית דין, שהם יכולים לפעול חלות זו עבור הקטן אף שיש ה קצת חובה, ולא אדם אחר. וע”ע שו”ת חתם סופר סי’ רצו רצז, ומש”כ על דברי בס’ אות ברית אות טו. על החולקים על הש”ך ראה עוד בהרחבה בקצות החושן סי’ רמג ס”ק ז, ושו”ת חמדת שלמה יו”ד סי’ לא.
סוף דבר, כלל לא פשוט לפדות אדם אחר שלא מדעתו, וממילא גם אם נעשה זאת באופן המועיל לדעת חלק מהפוסקים הוא יהיה מחוייב לפדות עצמו בשנית כשיגדיל.
