סחיטת לימון לתוך היד בשבת

שאלה:

לכת"ר שלום וברכה ,
אבקש לשאול מכבודכם שתי שאלות
1- בלילה שעבר הייתי אצל אחי , יש לו כלב בביתו כשנכנסתי אליו הכלב קפץ עלי ועלה עם רגליו על גופי מאחור וכן יתכן וליקק את בגדי ,לאחר מכן ישבתי עם בגדים אלו ברכב ונסעתי , כיבסתי הבגדים אך הבוקר לפני התפילה נסעתי שוב ברכב ושאלתי את עצמי אם אין חשש שעם בגדים נקיים לפני תפילה אני יושב על מושב שרק בלילה ישבתי עם בגדים שכלב קפץ עליהם וליקק .. אני מניח שאין בעיה מפני שלא ניכר טינוף במושב הרכב או בבגד ובכלל אם היה צריך להחליף בגד במצב כזה לפני תפילה או דברים שבקדושה ??

2- ב"ה אנו לומדים בבית הכנסת הלכות בורר בשבת , שאלתי את הרב מוסר השיעור לגבי סחיטת לימון לתוך כף יד שמתחתיה סלט או מאכל כך שגלעיני הלימון ישארו ביד ולא יפלו למאכל ..הרב הסתפק בתשובה , ברר ומצא שיש בזה בעיה של בורר בשבת .
בשבוע שעבר ניגש אחד המשתתפים בשיעור והראה לרב תשובה הפוכה – ת"ח בשיעור מצולם שאמר שלבני ספרד אין בעיה לעשות כן ומותר לסחוט הלימון ליד כשמתחתיה אוכל על מנת לעצור הגלעינים ביד ..
האם הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים או במנהגי עדות ?

תודה ותבורכו על כל האור והטוב שלימודכם ותורתכם משפיעים על העולם

תשובה:

שלום וברכה,

אין כל בעיה בכך שהכלב ליקק את בגדיך ולא היה צריך להחליף בגד לפני התפילה.

סינון משקה דרך אצבעות הידיים נחשב לברירה בכלי ואסור לעשות זאת אף לצורך אכילה לאלתר, אמנם אין בזה חיוב דאורייתא כיון שאין דרך ברירה בכך. נמצא, גם אם נתת פתרון לבעית הסחיטה שהיא אכן לתוך מאכל, עדיין עצם הסינון באצבעות יש בו מלאכת בורר.

מקורות:

כך הביא בספר אייל משולש פרק ז’ סעיף ל”ז בשם הגרי”ש אלישיב זצ”ל (וכך הובא בשם פוסקים נוספים), וכך מסתבר כיון שהברירה ביד שמותרת היא מפני שנעשית בדרך אכילה (כמבואר בראשונים בסוגיא בשבת דף עג,א ועי’ גם בשולחן ערוך הרב שכתב לבאר את טעם ההיתר לברירה בידו וזה לשונו: ‘ואם בורר האוכל בידו כדי לאכול לאלתר מותר מפני שנטילת האוכל מתוך הפסולת כדי לאכלו מיד אין זה מעין מלאכה כלל שדרך אכילה כך הואשהרי אי אפשר לאכול הכל האוכל עם הפסולת’), אך ברירה כזו אף שנעשית לשם סינון רק נעשית עם היד אינה דרך אכילה אלא כדרך ברירה ולכן אסורה, אמנם כיון שאין דרך לסנן כך חשיב כלאחר יד ואסור מדרבנן. ועי’ בפרי מגדים במשבצות זהב שיט,ו שכתב שבמלאכת מרקד אין חילוק בין כלי לביד, ולא ביאר שם מפני מה חילק בזה בין מלאכת בורר למלאכת מרקד וצריך עיון.