שאלה:
שלום רב כבוד הרב,
אם אישה לא מצליחה לעשות הפסק אחרי ימים רבים. כלומר, הדימום עצמו נפסק אחרי 6 ימים אבל הבדיקה לא יוצאת טהורה במשך כמה ימים, ואז יוצא שההפסק נעשה רק אחרי 12 יום מיום קבלת הווסת.
כתוצאה מכך יום המקווה יוצא אחרי יום הביוץ, ולא מצליחים להיכנס להריון. ככה כבר שנתיים וחצי, וכעת קיבלו הפנייה לטיפולי הפרייה.
השאלה היא כזו – הרבה פעמים קורה שהאישה מצליחה לעשות הפסק והבדיקה יוצאת נקייה, אבל המוך דחוק יוצא לא טוב, ואז יום המקווה נדחה בעוד יום. ובמקרה הזה יום נוסף של דחיית יום המקווה הוא קריטי, בגלל שמדובר בהפסד של יום הביוץ.
והשאלה היא האם מותר לוותר מראש על מוך דחוק או שלא? עד כמה שידוע לי חובה לעשות מוך דחוק ואין היתר לוותר על זה, אבל רציתי לבדוק ולשאול. תודה רבה
תשובה:
כיון שזה לא היום הראשון לראייה אשה כזו בהחלט תוותר על מוך דחוק.
אגב, בדרך כלל עם כדורים לסידור ווסת ניתן לטפל בבעיה הזו של הכתמים בימים שלפני או אחרי מחזור. תנסו ללכת לרופא מומחה בענין זה. זה חשוב לא רק בגלל הפריון אלא גם בגלל הרצון לימי טהרה רבים יותר.
בשורות טובות, תזכו לזרע בירך ה'.
מקורות:
המוך דחוק הוא חובה גמורה רק כשזה נעשה ביום הראשון לוסת [כגון שהיתה ראייה על העד באמצע שבעה נקיים ובאותו יום צריך לחזור ולעשות שוב הפסק טהרה] אבל אם לא מדובר ביום הראשון לראיית הדם, להלכה נוקטים שזו חומרא ולא חיוב גמור, ולכן אשה שזה גורם לה לפצע או שסתם יש לה בעיה כמו זו שהזכרת, ודאי לא צריכה לעשות זאת. ראה שו”ע סי’ קצו סעי’ ב ובש”ך שם. וראה שם שלדעת הרמ”א אפילו ביום הראשון המוך דחוק אינו מעכב, וכ”כ שם בביאור הגר”א. בחוות דעת החמיר עוד יותר, שתמיד אם היתה ראייה באותו היום, אף שאינו היום הראשון לראייה המוך דחוק מעכב, אבל כאמור השו”ע והרמ”א נוקטים שניהם באופן זה לקולא.
