שאלה:
שלום.
האם מותר להדק את הקשר של הציציות בבית הכיסא?
תשובה:
מעיקר הדין היה נראה שאין כל חשש בדבר, שכן גם לדעת הסוברים שאסור לקיים מצוה בבית הכסא וכמו שהכריע המשנה ברורה בסימן תקפ"ו לגבי שמיעת שופר בבית הכסא, כאן אין מצוה בעצם קשירת הציצית אלא בלבישתה. כמו כן אף הכשר מצוה אין כאן כיון שמן הדין די בשני קשרים וחוליה ביניהם, וכאן הוא בסך הכל מהדק את הקשר התחתון.
אמנם, בשו"ת שבט הלוי חלק י סימן טו נשאל בכך, וכתב:
"בענין הידוק קשר הציצית בבית הכסא, מעיקר הדין אין איסור כיון שאין דבור ולא מחשבה לאיזה דבר שבקדושה, אבל כדאי להזהר, וכן אני נוהג".
לכאורה צריך להבין דעת השבט הלוי זצוק"ל, שהרי החפץ חיים זצוקללה"ה פסק לגבי מצוה של לדון לכף זכות -שמצוה הקדושה הזו חלה גם בבית הכסא ומה יהיה הקדושה בההידור הכנה בההידוק בציצית יותר חמור -לומר שזה אסור.ואדרבה הרי המצות עשה של לדון לכף זכות הרי צריך הרי להלכה כוונה לשם מצוה,אם לא שנאמר שהוא מכוון למצוה, ורק אחר כך ניכנס לבית הכסא.ובפרט בזמנינו שדנים את הבית הכסא לשלא קבוע, ובפרט אם זה גם חדר אמבטיה שמשתמשים בו גם לדברים אחרים שאינם גורמים לא לרוח רעה ולא לזוהמא.
יש הבדל בין בין אדם לחברו לבין אדן למקום אכן בלאו הכי דבריו חידוש בעיני כפי שציינתי.
אם לפי דבריהם שיש חילוק בין אדם לחברו ובין אדם למקום -יצא לפי השבט הלוי -שליקשור לעצמו זה לא,אבל ליקשור לחברו היושב על ידו זה כן?
לא הבנת את כוונתי… אני התכוונתי שבמצוות של בין אדם לחברו אף שהיא מצוה זה מעשה במהותו הוא חולין, למשל, לא יעלה על הדעת לומר שאסור לסייע לזקנה בסחיבת הסלים במקומות המטונפים בגלל שזו מצוה… או שאסור לעשות פריקה וטעינה במקומות המטונפים, זו מצוה, אבל המעשה הוא של חולין. אבל מצוות שבין אדם למקום המעשה עצמו הוא מקודש ואסור לעשותו שם.
תודה רבה לכבוד הרב שליט"א על הסברו וסיוע לי בעניותי להבין את דברי כמע"ת.
ולפי מה שהוברר לי כעת, האם זה יהיה נכון לומר שבציור שאבא נמצא בבית הכסא וכבר לבוש בתחתונים(חסידים ארוכים)אבל מבקש מבנו איזה עזרה(שלא במקום חולי),-ולפי השבט הלוי הנ"ל,יהיה צריך עיון אם מותר לעזור לאבא.שלפי הדיעות שכיבוד אב זה מצוה של בין אדם לחברו זה יהיה מותר, ולפי הדיעות שהיא מצוה בין אדם למקום אזי יהיה אסור לבן לכבד את אביו?
ברם בסברה יתכן אולי להבין על פי מש"כ במדרש שיר השירים שהמצוות שהאבות קיימו הם היו בבחינת ריחתא היו-שלא היה במעשה המצוה שלהם כוח להדפיס ולתת חלות קדושה בחפץ חומרי שבו נעשה מעשה המצוה.אבל אחרי מתן תורה יש לכל יהודי הכוח להכניס קדושה בכל חפצא דמצוה.ובכלל הבית הלוי בדרשות כתב שעם ישראל זכה במתן תורה לקדושת הגוף.וגם החפץ חיים כתב שבתחיית המתים יאיר כל איבר של האדם באור קדושה אלוקית בהתאם המעשה מצוות שהוא עשה עם אותו איבר(וכמובן גם לפי הכוונה,טהרה והכנה שאותו מעשה מצווה נעשה) וכגון אם נתן פרוטה לעני, לעתיד יתגלה באותה יד אור אלוקי בהתאם למעשה המצוה הזה(החפץ חיים לא הביא דוגמא זו,אבל הוא לא מגביל ענין זה רק למצוות שבין אדם למקום ומשתמע שהוא הדין גם המצוות שבין אדם לחברו).-ולאור כל הנ"ל מניין שיותר מסתבר שלהדר ולהכין כתוספת ההידוק הציציות יהיה איזה קדושה יותר,מאשר מעשה מצוה דאורייתא לאחר מתן תורה שלעתיד יראה לעיני כל- קדושה בכלי המעשה שבה נעשה המעשה המצוה הזה,ולסבר האוזן כתבתי הנ"ל שלכן אולי אפשר לשמוע שגם מעשה מצוה של אדם לחברו באיזה מקום יש בו קדושה מסויימת בדקויות-שלכן על אף שהרב שליט"א מן הדין התיר,אבל לאותו מעלה של קדושה התכוון השבט הלוי.
לא הבנתי כל כך את הדברים לעומק, הלומדעס' שאני מנסה להסיר הוא, שיש מעשי מצוה שיש להם גדרים ולכן הם מוגדרים כ"מעשה מצוה", כלומר עצם הפעולה והעשייה היא משעה של מצוה. ויש מעשים שהם מעשים של חול אלא שהעושה אותם מקיים מצוה, כמו עזרה לחבר, צדקה לעני וכו', וזה מותר לעשות גם במבואות המטונפים. לסבר את האוזן: איך לנענע לולב יש לנו כללים מאוד ברורים, לכל צד שלוש פעמים כיסכוס העלים וכו', יש כאן "מעשה מצוה" ויש לו גדרים, אבל איך לעזור לזקנה אין גדרים הלכתיים, הנושא הוא להתחסד עם השני זה יכול להיות באלף ואחד וריאציות. זה מעשה חול.
השאר תגובה