לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

האם צריך לומר לגוי שהדלקת האור היא עבור הקטנים?

שאלה:

יש לי דיון מתמשך עם מספר ת"ח בנושא מאוד מסויים בהלכות אמירה לנוכרי.
כאשר קפץ המתג הראשי בלוח החשמל בליל חורפי קר, ויש ילדים קטנים בבית שקר להם מאוד, הרי מותר לומר לגוי בפירוש להרים את המתג.
שאלתי האומנם חייב להדגיש לגוי שאני צריך שידליק את המתג לצורך חימום לילדים שקר להם, או שברגע שאני יודע שההיתר שלי לומר לגוי הוא רק בגלל הילדים הקטנים זה מספיק?
הגאון הרב אופיר מלכה שליט"א מורה להלכה שחובה ליידע את הגוי מה אני צריך ולמי אני צריך, שאם הגוי ידליק את המתג במחשבה להועיל לכולם אז לגדולים אסור יהיה להנות אלא רק לקטנים.
הוא מביא ראיות ממספר מקומות, אבל באותם מקומות הגוי עושה מעצמו מלאכה, ואו אז ברור מדוע הישראל צריך לודא בעבור מי נעשתה המלאכה כדי לא לעבור על איסור הנאה ממעשה הגוי, אבל אם מדובר שאני אומר לגוי להדליק, מדוע אני חייב ליידע את הגוי שההדלקה לצורך הקטן?
עיקר הראיה של הרב מלכה היא מסוף סימן רעו במשנב ס"ק לט ששם מבואר שעיקר ההדלקה צריכה להיות עבור הקטנים, והרב מלכה מבין משם שהגוי צריך שעיקר מחשבתו בעת הרמת המתג היא על הקטנים, אבל למעשה אפשר להבין את הפשט במשנ"ב לא כך, שהרי נראה שהכוונה של המצווה את הגוי היא עבור הקטנים, ולא תלוי במחשבת הגוי אלא במחשבת הישראל.
מה דעת הרבנים היקרים?

תשובה:

מעבר לראייתו היפה מהמשנה ברורה בסי' רעו לט, שלא סייג את דבריו ואמר שזה מדובר דוקא כאשר הגוי עושה מעצמו, ובפשטות מדובר בגוי משרת שעושה על פי הוראות בעל הבית או לפחות פעמים רבות הוא עושה בציווי בעל הבית,  גם הסברא נותנת שכיון שהגוי הוא בר דעת, ועושה על פי דעתו, לא תועיל דעת בעל הבית לבד. 

אמנם לא שמענו שהקפידו על כך, ופעמים רבות בכלל מדובר בגוי שאין לנו שפה איתו, הוא יודע אנגלית מקרטעת והבעל הבית גם זה לא והם מנהלים את השיח ב"נו נו" ו"אה אה אה", וכנראה סומכים על כך שכאשר הגוי יודע שהוא לא מבין את הצורך, הוא באר רק לשניה וכו', הוא עושה על דעת בעל הבית, אבל למעשה ודאי ראוי לחוש לכך אם אפשר.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. ראוי לחשוש אנו מסכימים,וכותב בספר אורחות שבת שראוי.
    אבל מזה שנקט לשון "ראוי",לשון פושרת למדי, אתה למד שאין זו חובה מן הדין.
    "הסברה נותנת" הם צמד מילים שלפעמים לא מניחות את הדעת בלי ראיות.
    למעשה ברע"ו סק לט לא ברור שהמשנב מתכוון למחשבת הגוי, אלא יתכן והכוונה למחשבת הישראל.
    הרי אם האמירה לגוי נעשית בהיתר,מדוע לאסור הנאה ממעשה הגוי?
    אגב כשדיברתי על הנושא עם הגה"ר אופיר,אמר לי שאפילו בדיעבד,אם לא הדגשתי לגוי שזה עבור הקטנים,אפילו בדיעבד אסור להנות. ואני מתקשה להבין.

  2. מה שאמרתי הסברא נותנת הוא בגלל הדין הזה שמוכר לנו מהרבה מקרים שנצרכת בהם עשייה לשמה, שאמרו שעל ידי גוי לא מועילה כוונת המשלח כי הגוי אדעתא דנפשיה קעביד, אינני בטוח שהנושאים ממש דומים, אבל לזו היתה הכוונה.

  3. במציאות החיים בארץ ישראל היום, ודאי שאין מקום להיתר בלי ילדים או זקנים וכדומה, אצלנו בבית עוד לא הזדמן החורף הזה להדליק חימום בכלל, ואנחנו גרים בירושלים, מקום יחסית קריר. אז גם מי שכן מדליק, להגדיר זאת כחולי זה עוד לא. והכל לפי הענין.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל