לתרומות לחץ כאן

ייחוד מוקצה / שעון שבור להשתמש בו בשבת

שאלה:

בשבת.
יהודי רוצה לקרוא תפילה/לימוד מסוים/ת, מספר מסוים של פעמים במדויק.
המספר הינו מספר גדול של פעמים.
לכן כדי להקל על הספירה הזאת, היהודי מעוניין להעזר בחפץ
שנראה כמו סוג חריג של שעון שבת ענק [לא הרגיל הנפוץ],
שמטרתו קביעה מראש של זמן פעילות מתוכנן למכשיר חשמלי כלשהוא.
השעון הזה התקלקל לחלוטין, ולא ניתן לתקנו באף מקום.
אבל עדיין כן ניתן להזיז אותו ידנית בלבד.
אין בו כל סוג של קפיץ או דבר דומה, כך שהוא לחלוטין לא זז בלי שמזיזים אותו ידנית.
השאלה האם מותר להעזר בו לצורך זכירת ספירה של דברים שרוצה לספור בשבת
למטרת לימוד או תפילה בשבת?
או שאסור משום עובדין דחול? או משום סיבה אחרת?
האם עדיף יותר לפני כניסת השבת, להדפיס על דף מדפסת [או על לוח מגנטי],
טבלה עם מספרים מ-1 עד כמה שרוצה לספור [לדוגמא:101],
ואז בשבת כשרוצה לספור, להניח ממתק [או מגנט] על המקום בטבלה בדף,
שבו הסיפרה הנוכחית שאותה רוצה לזכור?
תודה.

תשובה:

לכאורה השעון הזה הוא מוקצה כיון שהוא שבור ואינו ראוי לכלום. אמנם אם מייחדים אותו לשימוש קבוע כזה הוא אינו מוקצה, אבל צריך באמת לקבוע אותו לשם כך, וגם זה אינו לכל הדעות כיון שאין מנהג בני אדם לייחד שעון שבור לשימוש זה.

לוח עם ממתקים נשמע נחמד מאוד.

מקורות:

  1. הראשונים נחלקו אם אפשר להכין חפץ לשימוש על ידי מחשבה גרידא, או שצריך שיעשה תיקון בגופו של החפץ כדי ליתן לו תורת כלי: דעת הרא”ש פ”ד סי’ ח’ וסי”ז סי’ ח’ שדי במחשבה גרידא, ודעת רמב”ן והר”ן בדף קכה קכו שצריך שיעשה תיקון בגופו של חפץ .

    לדעת הר”ן, גם אם השתמש בחפץ פעם אחת מבעוד יום הרי זה מועיל ליתן לו תורת כלי , אף אם לא עשה מעשה בגופו של החפץ.

    אמנם מחלוקת זו נאמרה רק בחפצים שנצרך לעשות בהם איזה תיקון בגוף הכלי כדי שיתאים לשימוש שהם נועדים לו, אבל בחפצים שלא נצרך בהם שום תיקון בגופם [כמו אבן לדלת] מודים גם הרמב”ן והר”ן שמועילה מחשבה להוציאם מתורת מוקצה.

    ולענין מעשה יש מבוכה בפסקי השו”ע בזה עיין שו”ע סי’ ש”ח ס”י שפסק לגבי כיסוי הכלים כרבי יוחנן שצריך תיקון בגופו של החפץ ובסכ”ב משמע לכאורה שנקט לעיקר שדי במחשבה וע”ע בשו”ע בסי’ שי”ג ס”א גבי פקק החלק שפסק כהרא”ש שדי במחשבה וע”ע במשנ”ב שם ס”ק מ”ה שדי במחשבה ולכן סתמנו למעלה כפסק הרמ”א והמשנ”ב בדין זה.

  2. גבי ייחוד מוקצה לשימוש באופן המותר חילקו הפוסקים בין דבר שדרך העולם לייחדו לשימוש זה , שבזה נחלקו אם די לייחדו לשימוש שבת אחת או שצריך לייחדו לכך לעולם, ולהלכה הקל בזה המשנה ברורה, לבין כלי שאין דרך לייחדו לשימוש זה שודאי לא מועיל אלא אם כן ייחדו לעולם. בענין זה ראה במשנה ברורה סי' שח בסעיף כב. ממילא, כיון שאין דרך לייחד שעון כזה לשימוש זה, יש להחליט שזה שימושו הקבוע. כמו כן, לגבי דבר שאנשים כלל לא נוהגים לייחדו לעולם לשימוש אחר מזה המיועד לו לכתחילה, נחלקו הדעות האם מועיל לו ייחוד לעולם וכנ"ל, שאפילו ייחוד לעולם לא יועיל כיון שאין דרך העולם לעשות זאת.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. רשום:
    1]כן מותר: למדוד ולשקול דבר שהוא מצווה. כגון: אם גביע קידוש מכיל את הכמות הדרושה.
    2]אין היתר ברור ולכן נהוג לאסור: למדוד דבר שבו עצמו אין מצווה.-אפילו כשהוא כן לצורך מצווה. כגון: להפוך שעון חול כדי ללכת בזמן ללימוד תורה או לתפילה.
    [.ספריית חבד. שולחן ערוך הרב. אורח חיים חלק ב. הלכות שבת.
    סימן שח. דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. סעיף פח.
    סימן שו. באיזה חפצים מותר לדבר בשבת. סעיף יח.].
    השאלה:
    האם ספירת מספר הפעמים שבהם קרא לימוד/תפילה מסוים, באמצעות הזזת מחוגים בשעון לימודי [שאינו עובד אף פעם],
    או באמצעות הזזת משקולת-נייר-קטנה [כגון: ממתק, עבור מי ששונא לאכול ממתקים] על מספרים בטבלה שמודפסת בדף נייר-רגיל,
    לא נהוג לאסור כמו שנהוג לאסור שעון חול ללימוד/תפילה?
    תודה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל