שאלה:
רשום: "סגירת תיק, היא עוד פחות מהפיכת כלי,
שהקל בה הפרי מגדים, שאינה נחשבת אוהל, ואין בה חשיבות מלאכה.".
[.ביאור הלכה. סי' שטו סעיף ה.].
השאלות:
1] האם זה אומר שבהחלט כן קיימים פוסקים שלא הקלו בכך?
דהיינו שסוברים ש-תיק כן נחשב אוהל, ויש בפתיחתו/סגירתו חשיבות מלאכה?
2] האם אין בסגירת תיק משום אוהל, גם כאשר מדובר בתיק ענק/עצום, שיהודי יכול להכנס לתוכו?
וגם כאשר יתכן שקיימים ילדים שבתור משחק באמת נכנסו לתיק כזה בעבר, ובעל התיק זוכר שילדים קיימו כך?
3] האם זה משנה אם מדובר בתיק רך מ-בד, שהוא כמו שק ענק, או בתיק קשיח כמו מזוודה ענקית מפלסטיק?
תודה.
תשובה:
בכלי גדול מאוד כתב המשנה ברורה שלא לכסותו כולו משום חשש אוהל, אף שאין למחות ביד המקילים.
מקורות:
ראה שו"ע סוף סימן שטו ומשנה ברורה שם ס"ק מח-מט.
"…ונכון להחמיר כדעת השו"ע שהיא דעת הרבה ראשונים,
וע"כ חבית גדולה של מים, אין לכסותה כולה בשבת כשאינה מלאה כולה,
והנוהגין להקל בזה אין למחות בידם שיש להם על מי לסמוך וכנ"ל בסוף ס"ק מ"ח.".
[.משנה ברורה על אורח חיים.שטו.סעיף יג.מח-מט.].
המשך-שאלות:
1] הערכה מה הן מידות גודל: גדול? גדול-מאוד?
2] רשום בדוגמא: "חבית גדולה". שאלה האם כאשר מדובר ב-שק-בד-גדול/ענק, צריך יותר להחמיר? דהיינו לאסור לכסות ממידות קטנות יותר?
משום שבהכנסת דברים לתך שק-בד גם מותח דפנות? בעוד שבחבית סברה שהדפנות קבועות תמיד?
3] האם ניתן ללמוד מהקטע הזה, שגם במצב שקיים תיק ענק [ולא סתם כלי, שאולי אין לו מכסה שמיועד לו תמיד], נכון להחמיר ולא לפתוח לסגור כולו בשבת?
גם כאשר המכסה של התיק הענק, נפתח/נסגר על-ידי ריצ'רץ' [ולא סתם פריסת כיסוי בלי חיבור ממשי]?
תודה.
אינני יודע לומר שיעור מדוייק.
לכאורה תיק וחבית היינו הך
האם זה נכון שזה וודאי לחלוטין
ש-כל תיק, בין אם הוא קשיח/מפלסטיק, ובין אם הוא מחומר בד רך,
שהינו באותו הגודל כמו מזוודה גדולה, לפי גדלי המזוודות הגדולות הנפוצים בדורנו,
[מזוודות גדולות שבעליה לאוטובוס/מטוס מניחים אותן בבטן האוטובוס/המטוס, ובד"כ אינן מוכנסות לתא הנוסעים/הטסים.],
הינו בוודאי לא גדול עד כדי כך שצריך לחשוש משום אוהל?
ודהיינו ש-כן מותר לכסותו או להסיר-כיסויו, בשבת, לכתחילה ובלי כל חשש?
תודה.
נכון.
השאר תגובה