שאלה:
בס"ד
שלום וברכה,
בלוח שנה יש שני זמנים של עלות השחר. פעם אחת כתוב 90 דק' ופעם אחת כתוב 72 דק'.
רציתי לדעת אם אני מתענה תענית שובבים מעלות השחר, לפי איזה זמן אני צריך להתחיל את הצום?
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
ראשית נסביר את ההבדלים הללו בין הזמנים ממה הם נובעים ולא מכן ננסה לכתוב את המנהג הרווח:
בגמרא בפסחים צג ב נחלקו אמוראים כמה הוא שיעור הזמן שבין עלות השחר לנץ החמה, לשיטת רבי יוחנן החישוב הוא לפי חמישה מיל [משום שאדם הולך ביום ארבעים מילוכו' עיין שם], לפי חשבונו וכמבואר שם שיעור מיל הוא 24 דקות. חמישה מיל – 120 דקות. לשיטת רבי יהודה, אמנם אדם הולך ביום 40 מיל אבל שיעור הזמן שבין הנץ לעלות השחר הוא ארבעה מיל, ובראשונים כבר דנו לבאר למה לדברי רבי יוחנן חמישה מיל ולדברי רבי יהודה רק ארבעה, לא נוכל להכנס כאן לכל החשבון, אבל ראה רש"י שם שלשיטתו החישוב של היום הוא מעלות השחר עד צאת הכוכבים ומכאן מסקנתו שמיל זה 22.5 דק', וממילא ההפרש בין עלות השחר לנץ החמה הוא 90 דקות. אבל לשיטת תרומת הדשן וכפי שביאר הדברים הגר"א בסי' תנט, היום הוא מהזריחה לשקיעה, ובולבד יש 12 שעות, ולפי זה שיעור מיל הוא 18 דקות, והזמן בין עלות השחר לנץ החמה הוא 72 דקות.
להלכה, ראה ס' הזמנים בהלכה פרק כא שדעת רוב הראשונים והאחרונים כשיטת התרומת הדשן על פי הגר"א, וכן נראה בשו"ע סי' תנט והרמ"א בסימן רסא, ולא אוכל כרגע למנות את כל המראי מקומות, אבל זו הדעה הרוווחת בכל הפוסקים [ים של שלמה חולין פ"ח סי' צח, לבוש סי' תנט, מנחת כהן מאמר ב פ"ו, ט"ז סי' תנט ומג"א סי' שלה, פרי מגדים סי' תנט ועוד רבים], אלא שמנהג ירושלים היה לחוש לדעה האמצעית של ה90 דקות, כך חישבו הדברי יוסף שווארץ, הנברשת ולוח ארץ ישראל. החזון איש הכריע בזה לקולא כדעה הרווחת בפוסקים.
