כיריים אינדוקציה שגלש עליה חלב ופגע בסיר בשר

שאלה:

בטעות בישלו אצלינו על הכיריים סיר עם עופות ובאותו זמן סיר עם חלב.
והחלב גלש על הכיריים ויכול להיות שנגע בסירים הבשרים [הרימו את הסירים מיד] מה הדין של האוכל הבשרי ומה הדין של הסירים האם צריכים הגעלה ומה הדין של הכיריים? תודה רבה.

תשובה:

שלום וברכה

ראשית על עצם השימוש בכיריים אינדוקציה גם לבשר וגם לחלב ראה כאן. הכיריים כרגע ודאי צריכים הכשרה, יש לנקות טוב שיהיה נקי לגמרי, ואחר כך כשהכיריים אינן בני יומן יש להכשיר על ידי הנחת סיר רחב על כל אחד מגופי החימום [לא חייב יחד אם אי אפשר, ריק על החום המירבי, שכל חלקי הכיריים יתלבנו היטב. אם ניתן גם לערות מים מקומקום רותח בלי שיפגע בכיריים [אם הגומיות עדיין בסדר אין סיבה שלא] יש לעשות זאת בנוסף להכשרה הנ"ל.

לגבי הסירים עם האוכל, ככל שיש לכם ספק אם בכלל נגע משהו, אני מניח שגם אם נגיע מדובר בכמה טיפות בסך הכל, ואם כן זה בטל בשישים, אלא שאת הסיר יש להכשיר, ויש לערות את התבשיל מהצד שלא נגע בחלב.

מקורות:

שולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צב סעיף ה – ו

סעיף ה

טיפת חלב שנפלה על הקדירה שאצל האש מבחוץ, אם נפלה כנגד התבשיל אין צריך אלא ששים כנגד הטיפה שמפעפעת לפנים, והוי כאלו נפלה בתבשיל. ואם נפלה במקום הריקן, והיא מפעפעת בדופן הקדירה עד סמוך לרוטב כל כך שאין ס' כנגד הטיפה, הרי נאסר אותו מקום הקדירה, ואם יערה התבשיל דרך מקום הקדירה שנאסר, הרי יאסר התבשיל. וזה תקנתו, שיניחנה כך, ולא יגע בה עד שתצטנן. הגה: ודוקא אם הקדירה ישנה. אבל אם היא חדשה, בכל ענין אין צריך ס' רק נגד הטיפה שנפלה עליה, כדלקמן סימן צ"ד גבי כף.

סעיף ו

נהגו העולם לאסור כשנפלה על הדופן שלא כנגד הרוטב. ודוקא כשנפל באותו צד שאינו כנגד האש, אבל אם נפל כנגד האש, מותר, שהאש שורפו ומייבשו,  (ואז הקדירה נמי שרי) (הגהות ש"ד וארוך כלל ל"א). ודווקא בדבר מועט, כגון טיפה, אבל אם נפל הרבה, אין להתיר אפילו אם נפל כנגד האש, אא"כ כנגד הרוטב וע"י ששים. הגה: ואז הקדירה הוי אסורה אפילו יש ס' בתבשיל נגד הטיפה שנפלה, ויערה מיד התבשיל ממנו בצד אחר שלא כנגד הטיפה. ואם בשלו בקדירה תבשיל אחר, דינו כמו בפעם הראשון. (ארוך כלל ל"א).

ש"ך יורה דעה סימן צב ס"ק יט

א"צ אלא ס' כנגד הטיפה. היינו להתיר התבשיל אבל הקדרה מ"מ אסורה ויערה מיד התבשיל בצד הא' וכמ"ש הרב בס"ו וכ"כ בת"ח ריש כלל נ"ו:

ט"ז יורה דעה סימן צב ס"ק יז

(יז)  שמפעפעת לפנים כו'. באו"ה כלל ל"א בשם סמ"ק כתב זה דרך ממה נפשך אי מפעפע לתוך הרוטב הרי נתבטל הטיפה בששים ואם אינו מפעפע לתוכה ממה יאסר מ"מ יערה התבשיל מיד ובצד השני שלא כנגד נפילת האיסור ואל יניחו להצטנן כך מאחר שנפלה הטיפה כנגד הרוטב שמא יפעפע יותר עכ"ל מבואר מזה דהקדירה אסורה ולא חשבינן כאילו נפלה לתבשיל אלא לענין היתר התבשיל לחוד ורש"ל כ' פ' גיד הנשה סימן ל"ז בזה אף הקדירה מותר מן הדין לבשל בה בשר עוד אלא שלכתחלה אסורה להשתמש בה אפילו בשר שנראה כאילו נאסר בחלב כו' עכ"ל וכן נראה עיקר כמו שאזכיר בסמוך: