שאלה:
הבר מצוה של הבן שלי חלה בשבת, רציתי לשאול, אם עושים סעודה באולם כמה ימים אח"כ, אם נחשב סעודת מצוה, ואם יש ענין דווקא בתוך ג' ימים, ואם עושים גם סעודה למשפחה בשבת, האם יש משמעות נוספת לסעודה באולם.
תשובה:
שלום וברכה
בר מצוה בזמנה היא תמיד סעודת מצוה, בר מצוה שלא בזמנה, אם החתן דורש בה אף היא סעודת מצוה. בודאי יש ענין לעשות זאת, זה חשוב מאוד לילד, מייקר את המעמד ואת הרעיון של כניסה לעול מצוות, וכאמור על ידי דברי תורה היא גם נחשבת סעודת מצוה.
רוב נחת!
מקורות:
על כך שסעודת בר המצוה נחשבת סעודת מצוה, ראה מגן אברהם סי’ רכה סעי’ ד וים של שלמה ב”ק פ”ד סי’ לז, על פי דברי הגמרא שם פז ע”א: אמר רב יוסף מריש הוה אמינא מאן דאמר הלכה כר’ יהודה דאמר סומא פטור מן המצות קא עבדינא יומא טבא לרבנן מ”ט דלא מפקדינא וקא עבדינא מצות והשתא דשמעית להא דר’ חנינא דאמר ר’ חנינא גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה מאן דאמר לי אין הלכה כרבי יהודה עבדינא יומא טבא לרבנן מ”ט דכי מפקדינא אית לי אגרא טפי”. ונראה מדבריהם שעיקר השמחה היא ביום שנעשה בר מצוה ולא בימים שלאחר מכן. וכן כתב בשו”ת דברי מלכיאל ח”א סי’ ג, עיי”ש שנשאל מאחד שלא היה סיפק בידו לערוך את הסעודה בזמנה אם לדחותה בכמה ימים, והתרעם עליו מאוד, שהואיל וטעם הסעודה הוא מחמת דברי הים של שלמה הנ”ל מה טעם יש לדחותה? וכ”כ בשו”ת מהר”ם בריסק ח”ב סי’ סח, אלא שכתב שם, שאם החתן אינו יודע עדיין לדרוש כהלכה ניתן לדחות את המסיבה עד שידע לדרוש.
וכאמור מדברי יש"ש שם מבואר שכאשר החתן דורש זו תמיד סעודת מצוה.
בשו"ת דברי יציב או"ח סי' רלט עמד על נקודה מעניינת. בשבוע שחל בו תשעה באב כתוב (רמ"א סי' תקנט סעי' י') בסעודת מצוה כגון מילה ופדיון הבן וסיום מסכת וסעודת אירוסין אוכלין בשר ושותין יין כל השייכים לסעודה אבל יש לצמצם שלא להוסיף, ובשבוע שחל ט"ב בתוכה אין לאכול בשר ולשתות יין רק מנין מצומצם. ותמה מדוע השמיט גם סעודת בר מצווה הרי זה גם סעודת מצווה כפי שכתב במג"א וכן בשו"ת חות יאיר סי' ע' כתב שסעודת בר מצווה גם היא כסעודת מצווה?
וביאר: "דביש"ש ב"ק פ"ד סי' ל"ז והביאו במג"א שם בסי' רכ"ה, מבואר שאם הנער דורש הוי סעודת מצוה אפילו אינו באותו יום, ומבואר מזה שהיו נוהגים לעשות הסעודה גם ביום אחר, וכן שמעתי שיש שעושים כן בזמנינו, ולכן נראה דמוטב לדחות הסעודה עד לאחר ט'באב שאז יוכל לקיימה ברוב עם ובשמחה טפי, כהלשון שהביא המג"א שם מהילקוט חדש בליקוטים אות כ"ט…. והכי עדיף טפי מלעשות הסעודה בזמנו ובצמצום וכו".
כלומר, מאחר שיש אפשרות לעשות סעודת מצווה גם לאחר ט' באב אין סיבה לעשותו דווקא בערב ט' באב וגם עדיף לעשותו יותר בשמחה ועם יותר משתתפים.
