צניעות תסרוקת / ריח רע שמגיע לספרים

קודם כל תודה רבה.
דבר שני, בקשר לשאלה השנייה, הכוונה שלי שאם מישהי יש לה פעוטון בבית והיא מחליפה להם בסלון איפה שהספרים (לא מול הספרים כמובן אבל באותו חדר), והריח הרע מגיע גם לספרים, האם זה מועיל שהם ברשות אחרת?

הרב המשיב שליט"א לא הביא מקורות, והנני לציין מספר מקורות לדברי הרב.

בראשונים במסכת ברכות כ"ד מובא שנהגו הרווקות ללכת בשיער פרוע (ובפשטות הוא לא אסוף ולא מכוסה).

וכן כתב הרא"ש (ברכות פרק ג', סי' ל"ז) "אמר רב ששת, שיער באשה ערוה, (פירוש) לנשים שדרכן לכסות שערן, אבל בתולות שדרכן לילך פרועות מותר לקרות ק"ש כנגדן".

וכן כתב גם המאירי (שם): "וכן כתבו אחרוני הרבנים, ששיער הבתולות אף על פי שכולו מגולה מותר".

וכן כתב הראבי"ה (חלק א' מסכת ברכות סי' ע"ו): "אבל בתולה הרגילה בגילוי שער לא חיישינן, דליכא הרהור".

וכן בהגהות מיימוניות (הלכות ק"ש פרק ג' הלכה ט"ז): "אבל בתולה הרגילה בגלוי שער לא חיישינן, דליכא הרהור".

וכן המרדכי (מסכת ברכות פרק ג' רמז פ') הביא דברי הראבי"ה.

וכן בספר אוהל מועד (שער ק"ש דרך ה' נתיב ה', והוא אחד מן הראשונים) כתב כן לגבי שיער הבתולות ושיער שחוץ לצמתה, שאין חוששין כיוון "שהוא רגיל באותו שיער".

וכן הביא בשו"ת מהר"ם אלשקר (סי' ל"ה) בשם בעל המכתם.

והשו"ע באה"ע סי' קט"ו פסק ש"אחת פנויה ואחת אשת איש" חייבת בכיסוי ראש, ומאידך באו"ח סי' ע"ה כתב בפשטות שהבתולות דרכן ללכת פרועות ראש. וכדי ליישב את הסתירה, כתב המג"א שהבתולות חייבות לאסוף שערן, למרות שאינן חייבות לכסות ראשן.

אבל שאר האחרונים חלקו על המג"א בענין זה והתירו, והביאם הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ד' אה"ע סי' ג'), שהעתיק את דברי המג"א וכתב על זה: "אולם בשיטה מקובצת (כתובות טו:) בד"ה וראשה פרוע, כתב וזה לשונו, פירוש: מגולה, וכך היו נוהגין לבתולה ולא לאלמנה. והא דאמרינן לקמן (ע"ב) ופרע את ראש האשה, מכאן אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפירוע ראש, י"ל דבנשואות קא מיירי. מליקוטי הגאונים. ע"כ. ומוכח דבתולה שריא לילך בפירוע ראש אף בשערות סתורות, דבכל גוונא קאמר. ורק החילוק הוא בין בתולה לנשואה. וכ"כ המחצית השקל באו"ח שם, שהמנהג שהבתולות יוצאות לרה"ר בשערות סתורות מקליעתן. וכ"כ המגן גיבורים. וכן ראיתי להישועות יעקב באה"ע (סי' כ"א), שכתב להוכיח במישור מדעת השטמ"ק שאין חילוק בין סתורות לקלועות, ושאף שהמג"א כתב לאסור בסתורות, העולם נהגו להקל ויש להן ע"מ שיסמוכו. ע"ש. ופוק חזי מאי עמא דבר, שאפי' אצל החרדים לדבר ה' הבתולות הולכות בפרוע ראש ובשערות סתורות. ולכאורה י"ל שאף המג"א יודה להקל במקום שנהגו היתר בדבר".

אמנם היום בתקנוני בתי הספר והסמינרים החרדיים (ולהבדיל גם בצה"ל) מובא שהבנות צריכות לאסוף את השיער, או לקצרו שיהיה באורך עד הכתפיים. אבל אין זו אלא תקנה בלבד, לשמירה על הסדר הטוב, ואין לזה שום קשר להלכה, כי אם פוסקים כמג"א צריך לאסוף גם שיער שמגיע עד הכתפיים, ואם פוסקים כשאר האחרונים, אין צורך לאסוף את השיער כלל (למרות שמבחינת אורך, דינו כמו כל פריטי הלבוש שאסור שיהיו חריגים ובולטים).

הראשונים לא חילקו ולא סייגו, אלא כתבו שנהגו ללכת פרועות.

המילה פרוע סובלת שתי משמעויות: א. לא מכוסה. ב. לא קלוע. וכן מוכח בגמ'.

המושג "קוקו" לא היה שייך בזמנם, כי תמיד היו קולעים השיער ופרוע נחשב לגנאי. למעט בתולה ביום חופתה שפרעה שערה על כתפיה לסימן.

לכן כשהראשונים כותבים פרוע משמעותו פרוע לגמרי.