שאלה:
שלום לכם רבותי דיינים מומחים,
בזמנו נדרתי נדר מסוים שהצטערתי עליו. הלכתי לבית הכנסת להתירו, והאזין לדברי אדם שאינו רב בית הכנסת, אם כי ידוע לי כי בית כנסת זה נתברך במספר רבנים, שאינם רב בית הכנסת בה"א הידיעה.
לאחר מכן כינס המתיר שלושה אנשים, ואמרו לי שלושתם: "מותר לך, מותר לך, מותר לך; מחול לך, מחול לך, מחול לך".
האם ההתרה תקפה, או שיש מקום לחשש משום זהותו הלא ידועה של האדם שהאזין לי (הוא נראה כרב או תלמיד חכם, אך לא הייתי עז פנים לשאול) או משום לשון ההתרה המקוצרת, שלא לפי הנוסח הקיים בסידור?
תודה ושפע ברכות!
תשובה:
אם נראה לך שהיה תלמיד חכם אפשר לסמוך שמן הסתם נעשה כדין. בהתרת נדרים צריך פתח, נימוק להתרה, ויש בזה כמה כללים, אבל מן הסתם אם היה תלמיד חכם עשה בסדר. אם יש לך ספק בענין זה תעשה שוב. הלשון המקוצרת אינה בעיה, הלשון הארוכה אמורה לגבי התרת נדרים כללית מכל הסוגים והמינים, ואינה רלוונטית למקרה שלך.
