שאלה:
שלום
א. בשביל לברך ברכה אחרונה על יין של הבדלה או קידוש (בקידוש ביום כשאין אוכלים לאחריה מיד את הסעודה), כמה יש לשתות? האם מספיק לכתחילה הרביעית לפי שיעור ר' חיים נאה?
ב. ובמקרה שכן אוכלים את הסעודה מיד לאחר מכן, אז אפשר לכתחילה להסתפק ברוב רביעית כי מבחינת ברכה אחרונה ממילא יוצאים בברכת המזון?
ג. מה נחשב לרוב רביעית? יותר מחצי או שיעור אחר?
ד. האם שתיית רביעית יין נחשבת לקידוש במקום סעודה או שאין קשר ויש בכל מקרה לאכול מזונות גם אם שתה רביעית יין? ואיזו רביעית במידה וכן?
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
1. אף שהמחמיר לשתות כשיעור חזון איש תבוא עליו הברכה, מנהג העולם לסמוך בזה על השיעור הקטן של הגר"ח נאה, כמובא בביאור הלכה בסי' רעא סעי' יג לגבי כוס של ברכה, וכן נראה מהביאור הלכה בסי' תפו לגבי ברכה אחרונה, וכך היה מנהג ירושלים כמובא בהקדמה לס' שיעורין של תורה, וראה בס' וזאת הברכה קונטרס שיעורי האכילה במהדו' תשס עמ' 344 שכך היתה דעתו של הגרי"ש אלישיב.
2. אם שותים רק רוב רביעית של השיעור הקטן – כ50 סמ"ק ועכ"פ פחות מ86 סמ"ק, בלאו הכי אין ברכה אחרונה.
3. רוב רביעית זה יותר מחצי.
4. לכתחילה יש לאכול מזונות, בדיעבד יש שהקלו ברביעית יין, ויש שהצריכו שני רביעיות.
מקורות:
4. בדין קידוש במקום סעודה מצינו כמה שיטות בפוסקים: אכילת עוגה – לדעת השו”ע סי’ רעג סעי’ ה כזית עוגה יוצאים בו ידי חובת דין זה, וכך הכריעו רוב הפוסקים, אולם הגר”א [הובא בביאור הלכה שם] החמיר לאכול פת דוקא. מנהג העולם בזה כדעת השו”ע [אלא שיש שהחמירו שהכזית יהיה כולו מהקמח ולא בצירוף הביצים והסוכר וכיוצא בזה כמבואר במשנה ברורה סי’ רח. שתיית יין – דעת הגאונים שדי ברביעית יין של הקידוש לקיום דין זה וכן פסק השו”ע שם, אולם, הלבוש שם כתב שהיין של הקידוש לא יוכל להחשב כסעודה הבאה מחמתו, וצריך לשתות רביעית נוספת, וכדבריו הסכימו הב”ח ט”ז ומג”א ועוד, במשנה ברורה מחמיר עוד יותר, ולדעתו, לכתחילה גם עוד רביעית יין אינה נחשבת סעודה וכדאי לאכול עוגה, כמבואר בשער הציון שם ס”ק כט-ל. אכילת פירות – בקידוש הלילה אינם מועילים, אולם, בקידוש של יום שדינו קל יותר, פסק המשנה ברורה שניתן לסמוך על כך בשעת הדחק, ובפרט כששותה רביעית מיין הקידוש.
