שאלה:
ראיתי באגר"מ יו"ד ד' י"א שביאר שבלשון צחות של חכמתם יש חוקות הגויים. האם שימוש במילים מתקדמות מהאקדמיה הנכרית וכד' יש חשש [מצוי בפסיכולוגיה וכד']
תשובה:
שלום וברכה
שאלתך מענינת מאוד, בעל האגרות משה לא נתן הגדרה ברורה די הצורך לדבריו, אולם אני מניח שכוונתו לשימוש בשפה באופן המאפיין חיבור וקשר לחכמה יוונית, כלומר קיימת שפה מקבילה בלשון הקודש, ואדם בוחר להשתמש בשפת חכמת יוון או כל שפה אחרת כדבריו, כדי להשתייך ולהתחבר וכו'. אבל ככל שמדובר במילים מקצועיות שמקובלות בכל העולם בתחום זה, וגם הדוברים עברית משתמשים בהם משום שאלו הן ההגדרות המקצועיות המקובלות בתחום זה, אין זה בכלל דברי האגרות משה.
מקורות:
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן יא
ו. ביאור מה שכתב רבנו הלל שלא יספר לשון צחות בחכמתם של אומות
והנה בפירוש דברי רבנו הלל על תורת כהנים, (אחרי מות פרק י"ג ה' ד"ה ובחוקותיהם לא תלכו) שאיתא שם רבי יהודה בן בתירא אומר שלא תנחור ושלא תגדל ציצית ושלא תספור קומי שפה, ופירש רבנו הלל – ושלא תספור קומי שפה – היינו שלא יספר לשון צחות בחכמתם של אומות, יש לבאר שבכל לשון איתא לשון פשוט שמדברין בו כל העם, ולשון צחות בחכמה שבו מדברין השרים. ומצינו בגמ' כה"ג בלשון יוונית שיש לה חשיבות גדולה שהיה מותר לכתוב בו ספרים, כדאיתא במגילה דף ח' ע"ב, ואיכא לשון שנקרא חכמת יוונית שאסרוהו רבנן, כדאיתא בב"ק דף פ"ב ע"ב (ועי' פיהמ"ש לרמב"ם שלהי סוטה, ד"ה יוונית). ומפרש ר' הלל דהלשון שהוא לשון הצחות בחכמתם, שאיכא זה גם בכל לשון, אסור. ואסרי לא רק לשון דחכמת יונית, אלא דכל לשון. ואסמכוהו אקרא, כהרבה דברים שאיתא בספרא והוא רק אסמכתא.
שלום כבוד הרב,
אשמח לשאול- אני ואחי מדי פעם סתם מדברים באנגלית לכיף. ולפעמים גם בשפה שלי יוצא שאני אומר מילים באמגלית. אין לי רצון ח״ו להדמות אל הגויים חלילה, עם אחי זה סתם נחמד, והמילים שלפעמים אני אומר באמגלית זה מחמת ההרגל וכד׳
האם בשני המקרים האלו זה איסור?
זה מותר לגמרי, הנושא המדובר היה מילים מקצועיות גבוהות שמדוברות רק בין פרופסורים…
השאר תגובה