שאלה:
שלום,
יש לי תיק למחשב נייד שיש בתוכו מחשב נייד, מטען ועוד דברים שהם מוקצה. אם יש לי בתיק הזה לחמניות, האם אני יכול להוציא אותם בשבת? שזה אומר לפתוח את הזיפר ולשלוף אותם ומן הסתם יזוזו כל מיני דברים שהם מוקצה שבתוך התיק? תודה
תשובה:
יש להוציא את הלחמניות מהתיק לפני שבת.
בדרך כלל התיק הזה יחשב כבסיס לדבר האסור והוא אסור בטלטול בשבת. ואף שיש שם לחמניות, המוקצה יקר הרבה יותר מהם ולכן לא די בכך כדי להחשב בסיס לדבר האסור והמותר. אמנם, יש שהקלו, שככל שמדובר בלחמניות המיועדות לסעודת השבת, חשיבותם רבה מאוד עבורי, יותר מערכם הכספי [בדיוק היום שאל כאן באתר אדם ממקום מרוחק בחו"ל שאין שם לחם כשר, האם הוא יוכל לקנות קמח ושמרים בשוק ולאפות לחמניות לשבת, בשאר ימי השבוע הוא מסתדר בלי, אבל סעודת שבת מה תהא עליה…], ולכן די בהם כדי שהתיק לא יחשב בסיס לדבר האסור, אולם הרי בלאו הכי טלטול מן הצד של דבר מוקצה אינו לכתחילה ויש חובה עקרונית לנערו אם זה אפשרי, ולכן כיון שאנחנו עוד לפני שבת, ההנהגה הנכונה היא להוציא את הלחמניות מהתיק כבר עכשיו.
מקורות:
לגבי מגש עם פמוטים על שולחן השבת כתב השו"ע (סי' רע"ז סעי' ג'): "אם הניחו עליה מדעת – אסור לנערה שהרי הטבלא היא בסיס (פי' דבר הנושא דבר אחר, תרגום ואת כנו: וית בסיסיה), לדבר האיסור", וכתב המשנ"ב (סי' רע"ז ס"ק י"ח): "ואם היה מונח על השלחן בין השמשות גם ככרות ושאר דברים שצריך לשבת, פשיטא דהם חשובים יותר מן הנר, דהיינו מן שלהבת הנר הדולקת ונעשה בסיס לגבייהו, וכמו שכתוב בסימן ש"י ס"ח, דהיכי דהוא בסיס להיתר ולאיסור וההיתר חשיב יותר דהוא בטיל לגבי ההיתר, ושרי לכו"ע לנער. ואם א"א לנער במקום זה משום פסידא, דהיינו שיפסיד איזה דבר ע"י הפלת הנר במקום זה – רשאי לטלטל השלחן למקום אחר ולנערו שם. ואם צריך למקום שעומד השלחן להושיב שם איזה דבר – רשאי לטלטל השלחן ואפילו בעוד שהנרות דולקות עליו, כיון שהיה מונח עליו הלחם הצריך לשבת לא נעשה בסיס לאיסור. ומזה נובע המנהג שהנשים נזהרות ליתן ככר הצריך לשבת על השלחן קודם הדלקת הנרות, ומנהג נכון הוא כדי שיהא מותר לטלטל את השלחן כשיהיה צריך לו. ורק אם הנר הוא של שמן יזהר מאד לטלטל השלחן בנחת כדי שלא יבא לקרב השמן להפתילה או לרחק. ועיין בפמ"ג שמצדד לומר דלאחר שכבו הנרות – אינו רשאי לטלטל השלחן עם המנורה שעליה, דהא יכול לנערה מתחלה, והוא שהיתה של מתכות וליכא פסידא בניעורה", וכן כתב כה"ח (שם ס"ק טו"ב). וכתב עוד שם: "ואף לאחר שסלקו הלחם ממנו – לא נעשה בסיס לדבר האיסור, כיון שהיה מונח עליו בערב שבת".
