שאלה:
קראתי ש-זמן צאת השבת שכתוב בלוחות השנה הנפוצים, הינו לפי שיטה מחמירה, בזה שהוא לפי זמן צאת כוכבים קטנים, ולא זמן צאת כוכבים בינונים.
האם קיימת אפשרות ממשית בדורנו, ליהודי בלי הכשרה [בתחום זיהוי הכוכבים בשמים],
לא להעזר בלוח שנה בקביעת זמן צאת השבת, ורק להביט לשמים כשמחשיך אחרי סוף זמן מנחת שבת, ולדעת כך בוודאות אם כבר יצאה השבת?
למרות שרשום שקיים זיהום אור בהרבה מקומות?
או שבכל מצב, גם אם אין זיהום אור, וגם אם יש זיהום אור, אם מסתמך על הבטה בשמים, לא די שינסה לזהות 3 כוכבים בינונים,
כי מי אמר שבאמת יצליח באבחון בין כוכבים קטנים לכוכבים בינונים.
ולכן צריך לחכות עד שכל השמים מלאים כוכבים, במספר גדלים שונים, ובכל המקומות בשמים?
תודה.
תשובה:
בודאי אין לנו כל אפשרות לדעת ואין לנו בקיאות מה הם כוכבים קטנים ובינוניים. לא נכון הדבר שבלוחות קובעים לפי כוכבים קטנים, לא קובעים את הזמנים לפי כוכבים בכלל! הפוסקים הקדמונים כבר כתבו לנו כמה זמן לאחר השקיעה נמשך בין השמשות ומתי צאת הכוכבים, אף אחד לא מסתכל היום על הכוכבים. אלא שבענין זה של בין השמשות וצאת הכוכבים יש מחלוקת בין הקדמונים, אם הוא לפי שקיעה ראשונה או שניה וכמה זמן הוא שיעור מיל שנאמר בגמרא ועוד, ומכאן השיטות השונות האם בין השמשות הוא 13 דקות או 18 או 22, או שבכלל הוא לפני שקיעה שניה שזה כמעט שעה לאחר השקיעה הראשונה ואיך זה לפי אופק ארץ ישראל, ועוד נושאים רבים. כמו כן כבר כתב המשנה ברורה בסי' רסא שתוספת שבת צריכה לכתחילה להיות ניכרת, משהו כמו רבע שעה, ולכן מה שכתוב בלוח 35 דקות לאחר השקיעה צאת שבת זו השיטה המילה יחסית, צאת הכוכבים כעשרים דקות לאחר השקיעה, ועוד רבע שעה לתוספת שבת. ראוי לכתחילה למתין עוד קצת.
https://din.org.il/2014/10/18/%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%a6%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%aa/
כ״ד בתשרי ה׳תשע״ה (18/10/2014)
"חלילה. זמן צאת השבת נקבע על פי גרמי השמים ואינו תלוי בתפילה כלל.
אמת שהזמן הכתוב בלוחות, יש בו החמרה מסוימת, והוא מחושב לפי זמן צאת כוכבים קטנים, ולא כוכבים בינונים, כמו לענין תפילת ערבית. אבל חובה להקפיד על כך משום חומר איסור חילול שבת.".
[תשובת רבני בית ההוראה.].
האם התכוונתם לרשום שמה שיש בו החמרה מסוימת, והוא מחושב לפי זמן צאת כוכבים קטנים, ולא כוכבים בינונים, זה רק לעניין תפילת ערבית? ולחלוטין לא קשור לעניין קביעת זמני השבת?
תודה.
אינני זוכר היכן ראיתי אז כך, זה גם נכון, שאם נחשב בלי תוספת שבת הניכרת זה יהיה גם כמו כוכבים קטנים וזה עוד סיבה לענין מוצ"ש, אבל בכל מקרה זו השאלה הכי מקודמת להוצאת שבת ואין להקדים יותר.
אני חושב שיש טעות בתשובה. אדרבה הזמן יציאת השבת המקובל בעולם. זה הזמן כהשמש כ8.5 מעלות מתחת לאופק. שאז רואים ג' כוכבים קטנים ורצופין בכל בעולם. ויש הבדל בין חורף לקיץ ומדינה למדינה. לדוגמא בהרבה מדינות בצפון אירופה כמו מנשסטר וכדומה באמצע הקיץ זמן יציאת השבת זה אפילו אחרי 72 דקות הזמן המקובל לפי דעת ר"ת….
ההסבר הפשוט ששיטה הזאת מקובלת ברוב העולם הוא כי הולכים לפי שיטת המנחת כהן שברגע שרואים ג' כוכבים קטנים הוי לילה גם לשיטת ר"ת ואפילו לא עבר 72 דקות מהשקיעה. ובשיטה הזאת פסקו הרבה גדולי הדור ובראשם החתם סופר זיע"א. עיי' באריכות בספר נטעי גבריאל הלכות שבת כרך א' בסופו….
מה שאתה כותב זו הערה חשובה וגם נכונה אבל לא נוגעת לשאלה כאן, ואסביר: שיטה זו שהזכרת, אכן נקטו בה אחרונים רבים, ועל פיה נקט בעל האגרות משה בניו יורק להמתין 50 דקות, ובארץ ישראל נהג החזון איש להמתין 35-40 דק', לפי דבריהם זה תואם את מצב האופק שהיה באירופה 72 דק' ונהגו בו כל האשכנזים. אבל בלוחות השנה המצויים זה לא לפי זמן החזון איש, ואדרבה, בלוח עיתים לבינה המקובל עשה שני זמנים, זמן מקובל וזמן חזון איש, כדי שהזמן חזון איש יכלול גם את הנשפים המשתנים וגם תוספת שבת. מה שאני רגיל להעיר תמיד, שגם לפי ההולכים בשיטת הגאונים ולא חוששים לשיטה זו שהזכרת שהיא הבסיס לשיטת החזון איש, אין להקל לפני 35 דק' משתי סיבות: ראשית תוספת שבת לשיטת המשנה ברורה היא רבע שעה, שנית, גם לחולקים לפחות נרויח כעין שיטת החזון איש עם תוספת שבת של רגע כמימרא.
אתם כותבים ממש מתוך נקודת מבט של חו"ל, צריך לזכור שבארץ ישראל רבים נוהגים כהגאונים לכתחילה. אף שבודאי מי שחושש למחמירים תבוא עליו ברכה וכן אנחנו מורים כהנהגה נכונה לכל בן תורה.
הזמן המקובל בלוח עיתים לבינה זה לפי 8.5 מעלות ויש הבדל בדקות בין חורף לקיץ בין הרים למישור…
נכון שבארץ ישראל אין הבדלים משמעותיים כמו באירופה. עם כל זה יש הבדל בעונות השנה. ויש ליזהר לא לסמוך על דקות.
גם הזמן של החזון איש בלוח עיתים לבינה מחושב לפי מעלות וזה יוצא בערך 4-5 דקות אחרי זמן הרגיל.
לרוב ההפרש הוא 10 דקות.
צאת השבת לפי הגאונים זמן הגאונים הוא או 13.5 דק' או 17.6 דק' או 18 דק', ולכן מעגלים לזמן של 20 דק' שיש בו גם תוספת שבת (כדלקמן בסעיפים ה-ו).
למה כתוב בלוחות 30 או 35 דקות? ראיתי בזה ביאורים רבים ומגוונים:
א. מוסיפים רבע שעה תוספת שבת לשיטת המשנ"ב בסי' רס"א שצריך זמן ניכר.
ב. הזמן הארוך ביותר בין השקיעה לצאת הכוכבים הוא כ29 וחצי דקות (בגובה פני הים בקיץ) ועל זה יש לוחות שמוסיפים זמן של 5 דקות לתוספת שבת, ויש כאלה המוסיפים חצי דקה לתוספת שבת.
ג. נהגו להמתין שניים שלושה מילין, ומיל הוא 18 דקות.
ד. כשם שבכניסת השבת מוסיפים 20 דקות לפני השקיעה, כך ביציאתה 20 דקות אחר צאת הכוכבים.
ה. למעשה שבת יוצאת בצאת הכוכבים שהם 13.5 דקות זמניות אחר השקיעה לשיטת מרן, בקיץ זה יוצא 17 דקות, מעגלים ל20 דקות כולל תוספת שבת שיכולה להיות רגע אחד. מוסיפים עוד 10 או 15 דקות כחומרא בעלמא.
ו. לדעת הרמב"ם זה יוצא 18 דקות (מיל הוא 24 דקות, ו-3/4 מיל זה 18 דקות), מוסיפים עוד דקה לתוספת שבת, ומעגלים ל20 דקות. זה עיקר הדין, ומוסיפים עוד 10 או 15 דקות כחומרא בעלמא.
ז. המנהג הוא 20 דקות לאחר השקיעה, ומוסיפים מחול על הקודש עד כחצי שעה, למרות שמעיקר הדין די במשהו, כמו שכתב המג"א (סי' קפ"ח ס"ק י"ח) שלעיקר תוספת שבת מספיק משהו, וכ"כ בתוספת שבת (סי' רס"ג ס"ק כ"ח) ובערוך השולחן (סי' רס"ג סעיף כ"ז).
יישר כח על הדברים המאירים.
השאר תגובה