לתרומות לחץ כאן

חומרות – מתי ועד כמה

שאלה:

ידועים דברי החזו”א במכתבו המפורסם בגנות אלו ”הפושרים” שחוששים להיות ”קיצוניים”. וכן בריסק שהתקבל בציבור כא’ שמחמיר ביותר. כמעט כל דבר יש לו ספקות ונמנע. ולשמוע את כל השיטות בתקיעות. ועוד רבים. כשכל זה מבוסס על הרעיון של ”לברוח משישים שערי היתר בשביל לא להכנס לשער אחד של איסור”. מצד שני יש הרבה מאוד רבנים חשובים אחרים שדגלו דווקא ב”כח דהתירא עדיף”. וידועים דברי דוד המלך שידיו מלוכלכות בדם ”לטהר אשה לבעלה”. כשהדגש הוא על ”לטהר” ולא ”לטמא”. ומשום כך הוא נקרא בשם ”חסיד”. האין בזה סתירה בין השיטות? איך מיישבים ביניהם? איך יודעים מה ההנהגה הראויה? או באיזה רב לבחור? בפרט כאשר משני צידי המתרס יש רבנים גאונים שמוסרים נפשם וכל חייהם על לימוד התורה ובירור ההלכה וכל אחד מגיע למסקנה שונה. ובאיזה שהוא מקום הלב גם חושש שאם אסתמך על רב פלוני אולי חששם של הבריסקרים והחזונישניקים כן מוצדק ולמרות מסקנת המקילים כן יש מקום לחשוש לשיטת המחמירים.

תשובה:

שלום וברכה

ראשית אנחנו צריכים להגדיר לעצמנו מה משקל של כל דבר, וכך לקבל החלטה. כלומר, האם מדובר בספק איסור, או בחומרא? הנושא הזה הוא מאוד משמעותי, משום שהוא עומד בשני מישורים שונים. אם מדובר בחשש איסור, זו כבר שאלה הלכתית שצריך לברר, אלא שאין הגיון שבכל נושא הלכתי הוא יהיה תמיד לחומרא וחברו תמיד לקולא, נושא הלכתי יש לבררו בכלי ההלכה בראיות בפלפול ובשימוש חכמים. וככל שאכן יש ספק הלכתי יש מקום גדול לכל אחד להחמיר בו. אם מדובר בחומרא בעלמא זה כבר שייך לתחום של "עבודת ה'", כלומר אין כאן שיקול הלכתי טהור אלא סגנון של הדגשים בעבודת ה', אחד משקיע בתפילה ואחד משקיע בלולב, לפני שהתחתנתי אמר לי יהודי ת"ח שחומרא הוא מלשון "מעי חמרמרו", מי שמעיו רוגשים על ענין מסויים, זה בסדר, אבל חומרות לא מחקים מאחרים, כי זה לא נושא של הלכה אלא נושא של כיוון ורגש בעבודת ה'. ממילא, נבוא עכשיו ליהודי בריסקאי ונשאל אותו זה הלולב שלי, עלה 100 ש"ח, אני יכול לברך עליו או שזה ספק ברכות? אם הוא יאמר שאפשר לברך בשופי, נמצא שהחיפוש שלו אינו מצד חשש איסור אלא רגש מסגנון מסויים בעבודת ה', זה נפלא ויפה אבל מזה אתה לא צריך לחשוש "אולי הוא צודק", כי אין בזה צודק ולא צודק, כל אחד והשביל שלו לבורא עולם.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. ייש”כ על התשובה המהירה.

    ובהמשך לשאלה, כשדוד המלך טיהר אשה לבעלה, למה שזה לא יהיה בהמה שהורה בה חכם? ובכלל, מה באמת הבעיה בבהמה שהורה בה חכם? ובדורנו שאין לנו אדם בעל שיעור קומה כמו דוד המלך, אין מקום להחמיר?

    נקטתי בדייקא את הנושא הזה שכן כאן זה ללכת בין הטיפות. ”אין דרך לנטות ימין ושמאל”. מצד אחד זה חשש כרת ומצד שני זה בנ”א לחבירו. אא”כ גם היא מעדיפה לחשוש לשיטות האחרות. כאשר מדובר בשאלה בהלכות שבת לדוגמה שם זה הרבה יותר קל.

  2. למה אתה חושב שמדובר אצל דוד המלך במה שכבר הורו בו לאיסור?
    אין הבדל כרת ולא כרת, רב צריך לקחת אחריות, ואחריות זה לא קלות ראש חלילה! הוא צריך ללמוד היטב את הדברים ולהכריע לפי מה שהוא יודע! ככל שהוא מסופק הוא לא יורה להיתר… זה שהשואל אינו יודע ולכן הוא מסופק אינו אומר שגם הרב מסופק בדבר.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל