לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

ספרדיה שרוצה ללבוש פאה נכרית

שאלה:

אם אני ספרדי ואני רוצה שאשתי תלך עם פאה ולנהוג כמו המתירים
איך עושים את זה? אם אני נהגתי כמו הראשל"צ הרב יוסף אני יכול לעשות התרה ולנהוג כמו רב אחר?

תשובה:

שלום וברכה,

ראשית, כתבת מה אתה רוצה, לא כתבת מה אשתך רוצה, וזה מאוד משמעותי ככל שמדובר בה.

ולעצם שאלתך, בודאי יש גם לספרדים על מי לסמוך וללכת עם פאה נכרית, כך היתה דעתו של הרב משאש ועוד רבים מפוסקי הספרדים, גם בין הקדמונים [תוכל לראות כאן בתגובות את המקורות לכך (ובכך המגיב שם לא צריך להגיב שוב כאן…)], ואם אתה לא נוהג בכל דבר כמו הגר"ע יוסף אין לכם חיוב להמנע מכך, אלא שכיון שנהגתם כך בהקפדה זמן רב יש לאשתך לעשות התרת נדרים, כיון שמן הסתם מטפחת אכן יותר צנועה ויש בזה הנהגה טובה לא להכנס למחלוקת זו.

ברכה והצלחה

[אין צורך בתגובות על תשובה זו].

 

הצטרף לדיון

38 תגובות

  1. לכבוד השואל הנכבד, וברשות הרב המשיב שליט"א, אציין רק פרט קטן: גם הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, למרות היותו נחרץ נגד לבישת פאה בדרשותיו וספריו, במקרים פרטיים שבאו לפניו היקל כפי הצורך.

    לדוגמא, בספר מעין אומר חלק י"ב, לאשה שאפה ארוך והפאה עוזרת לטשטש זאת, הורה הרב עובדיה "יכולה ללבוש פאה" (פרק ב' שאלה ט/ז, עמ' קנ"ג).

    לאשה שחברותיה חובשות פאה וקשה לה עם זה, הורה הרב עובדיה "שתלבש פאה. הרי היא בדיכאון, מה אתה רוצה, שתשתגע?" (פרק ב' שאלה ט/יב, עמ' קנ"ו).

    לאשה שמתגוררת בחו"ל במקום שלא לובשות מטפחת, הורה הרב עובדיה שיכולה ללבוש פאה (פרק ג' סי' שמ"ג, עמ' ת"ו).

    כמו כן הורה להתיר להתחתן עם בחורה שמצהירה על כך שתלבש פאה אחר הנישואין, ולהעלים עין מזה (פרק ג' סי' שפ"ה, עמ' ת"כ, פרק ב' שאלה ט/ח, עמ' קנ"ד. פרק ג סי' ר"ה, עמ' שס"א. פרק ג' סי' רצ"ב, עמ' ש"צ. פרק ג' סי' רל"ה, עמ' שע"א).

    ולכן יש לעיין מדוע השואל רוצה שאשתו תלבש פאה. אם יש לו (או לה) לחץ נפשי מהחברה שהם חיים בה, או מהמשפחה, שהרבה לובשות פאה והאשה לא מרגישה טוב עם זה, או שהבעל מרגיש חלילה שנותן עיניו באחרות, או שאשתו לא מוצאת חן בעיניו ללא פאה (בדוגמת אותה אשה שאפה ארוך), הרי שיש להקל גם ע"פ דעת הגר"ע יוסף זצ"ל, וללא התרת נדרים, כשם שהוא עצמו לא הצריך התרה לאותן נשים שהתיר להן.

  2. שלום אני שואל, רציתי להגיב שדבר ראשון אשתי "תשמח בזה" אם זה מותר.
    ודבר נוסף הסיבה שאנו רוצים את זה כי המגזר החרדי שאליו אנחנו רוצים להשתייך ככה לבוש. אז אם ע"י "החלפת "רב" זה הופך להיות מותר אז אני מעדיף להחליף הוראות של רב מסויים ולא להרגיש חוטא!

  3. אבל ברשות הרב אני רוצה להבין דבר.
    אני אברך כולל ולכאורה אני מבין שברגע שאדם מבין שדבר מסויים הוא אסור, אז יש לו דרך היתר על ידי שהוא עובר לקבל הוראות של רב אחר (כולל חומרותיו לכאורה), האם זה נכון?

  4. אם אדם מבין שדבר מסויים אסור אז הוא אסור… אבל אם הוא מבין שהוא מותר, והוא יודע שיש רבנים רבים שמתירים כפי דעתו, אז הוא רשאי לקבל את הוראתם.

  5. ורציתי לדעת עוד דבר בהקשר לרבנים כאן
    מישהו אמר לי בכולל שלפעמים אנהשים שעונים דרך מולטימדיה זה יכול להיות אברכים שגם "אנו רשאים לחלוק איתם, השאלה איך אני יודע באיזה סמכות נמצא האדם שעונה מולי? במטרה שיהיה לי יותר קל לקבל ממנו

  6. מה אתה רוצה שאני אשיב לך על שאלה זו? אם אומר לך שאני בעל סמכות רמה מאוד, אהיה גם שקרן גם טיפש וגם בעל גאווה, ואם אומר לך שאני עני בדעת ונכה רוח תהיה עצוב שאני לא סמכותי מספיק בשבילך, ומה אעשה…

  7. לא אני חושב שאולי מדובר כאן בת"ח שעברו איזה הסמכה באיזה מכון או מסלול רבנות או דיינות אולי הרבנים כאן הם דיינים בפועל או יש להם תפקיד?
    אני ראיתי באתרים מסויימים שנהוג לפרט מי זה הרב שמשיב מה הרקע שלו

  8. ברור, כל הרבנים עברו הסמכה ברבנות או בדיינות כל אחד בתחומו ומשמשים בהוראה שנים לא מעטות ובמסגרות שונות.

  9. הבנתי תודה
    ועוד שאלה נוספת ששאלתי ועוד לא קיבלתי תשובה
    האם כל אדם יכול להחליט שהוא משנה מנהגיו כדי לעבור לזרם אחר תימני לספרדי או אשכנזי או להפך וכ'?

  10. אין לשנות מנהגים, על זה נאמר אל תיטוש תורת אמך, אבל הנושא של פאה נכרית למשל אינו תלוי במנהגי הקהילות, במקרה רבים מבני ספרד מקלים את פסקו של הגר"ע יוסף זצ"ל בענין, מנהגי קהילות הוא משהו שקשור לעצם מנהגי העדה הספרדית, כמו פסיקת השו"ע כנגד פסיקת הרמ"א וכיוצא בזה, או מנהגי קהילות שונים שנבעו מדורות.

  11. אבל אם אתה לא מתחבר לזרם מסויים או למה שהוא נולד איך אפשר לומר לו אל תשנה מנהגים? אין לו שום הנאה בתפילה ובמקום שהוא נמצא ובחברה שבא הוא נמצא? אז אם יש היתר על ידי התרת נדרים אז למה לא? רק ככה הוא יכול להשתייך לקהילה מסויימת

  12. התרת נדרים לא מועילה על מנהגי אבות, השתייכות מוחלטת לקהילה מסויימת כן משנה מנהגים, הבעיה היא שזה לא מאוד מצוי היום בארץ ישראל. קהילות ממש שיש בהן השתייכות יש יותר בקהילת החסידים, אבל סתם אדם שגר באופן מעורב ומתפלל בבית כנסת מעורב וכו' מה ישייך אותו באופן מובהק לקהילה? רק הרצון שלו בלב להשתכנז או להסתפרד? אין לזה משמעות כל כך. מקומות כפריים שיש בהם בית כנסת אחד בלבד זה יכול להיות אפשרות כזו. אבל לעצם הענין, נניח שאתה רוצה להתפלל אצל אשכנזים, מה מונע ממך? אצלנו בבית הכנסת יש הרבה ספרדים, את תפילת הלחש שלך תעשה בנוסח ספרדי וכל השאר אתה בבית כנסת אשכנזי וכן להיפך. כך גם מבחינת חברה, למה אם אתה אשכנזי אתה לא יכול להיות חבר של ספרדים או להיפך? מה הקשר בין מנהגי הלכה לבין קשרים חברתיים? כך גם במוסדות החינוך.

  13. האמת היא שבציבור החרדי זה בלתי אפשרי בלחי להאריך כאן בדוגמאות. לכן יש "תנאי קבלה" שצריך לנהוג כמוהם ממילא יש לאדם רצון לשנות את המסלול שהוא בחר והתחיל דרך חדשה, אני חושב שהרבה אנשים עברו דבר כזה . כל זמן שהוא לא ילך בדרך המקובלת הוא לא יוכל להשתלב אצלם חד משמעית

  14. אני מדבר על מקרה נתון, אדם נמצא במגזר שהוא לא מחובר אליו וכנראה נכנס אליו בטעות , והוא רוצה לשנות, יש בעיה אם זה? הוא לא ירגיש מרוצה לעולם במקום שהוא נמצא , אז איך אפשר לחיות ככה?

  15. כאמור אם הוא יוצר לעצמו ממש השתייכות גמורה בכל המובנים לקהילה אחרת, זה יכול להיות בגדר ההולך ממקום למקום ואין בזה איסור של שינוי מנהג. רק אני כאמור לא בטוח שזה אפשרי ויתכן במציאות בת זמנינו.

  16. למה? דווקא אני מכיר אנשים שחזרו בתשובה ולמפרע החליטו לשנות כיוון למגזר אחר וכדי להתקבל לכל המגזר הם קיבלו הורואותהם השאלה הם עברו איסור או היו צריכים לעשות משהו לפני כן?

  17. יש דברים שהקלו ויש דברים שהחמירו אבל לא מועיל התרה למנהגי אבות, הם פוקעים רק על ידי השתייכות קהילתית באופן שהסברתי.

  18. מרן הגאון רבי שלום משאש זצוק"ל כתב שגם מי שנוהג לפסוק תמיד כרב זה או אחר, צריך ללמוד את הסוגיא כראוי, ולעיין בדברי הפוסקים המתירים, שמא הלכה כמותם. וזה לשונו בשו"ת שמש ומגן (ח"ב): "רבני ודייני הספרדים ואבות בתי הדין בארץ ובחו"ל, כולם נשיהם יוצאות בפאה נכרית, ורק מעט מזעיר מהאברכים הספרדים של היום, קיימו "ויאמר לאוסרים ה' עמכם" ונמנעו מזה… ואמרתי, שבעוד זמן יפקחו עיניהם להעמיק ולדעת האמת לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ויבואו גם להתיר". עכ"ל. וכל ת"ח צריך לשאוף להכריע בעצמו מתוך דברי הפוסקים האחרונים כמי ההלכה, ורק בדין המסופק עליו ואינו יודע להכריע, ישאל את הפוסק המקובל עליו.

    וכעין זה הובא בקונטרס יד כהן (חומר בקודש, עמ' 145) בשם ספר "בתורתך" (פרק מ"ה) מהגר"מ לוי זצ"ל, וזה תורף דבריו: "שיטה זו – להחליט על רב מסויים, וכמוהו ללכת בכל פסיקותיו והוראותיו – אינה נכונה, כיוון שלכתחילה המצב הראוי היה שכל אדם שנתקל בשאלה הלכתית ישב ללמוד את הנושא הדק היטב, ויפסוק לעצמו איך שדעתו נוטה, בהתאם לכללי ההוראה. ואם לאחר שלמד את הנושא עדיין מסופק בדעתו, יחמיר על עצמו. ההליכה לפי פוסק מסויים כהלכה למשה מסיני בבחינת "עשה לך רב" מיועדת רק לנשים וקטנים ועמי הארץ שאינם מסוגלים לפסוק לעצמם, לגבם שייך "להסתלק מן הספק". אך אברכים ובני תורה שהם בני סמכא לבדוק את הדין, אינם רשאים להשתמט בטענה זו, שהיא עצת היצר".

  19. לכן אמרתי שזה קשה בארץ ישראל, יותר מצוי בקהילות סגורות שיש בהן באמת השתייכות גמורה, אבל העיקרון ברור.

  20. יש לחלק בין להכריע לעצמו כמי מהפוסקים לפסוק (שזה אפשרי כאשר לומדים היטב את הסוגיא), לבין לפסוק הלכה לאחרים, שבזה צריך להיות בר הכי וגם לעשות שימוש חכמים.

  21. אבל אני על כל פנים לא משנה לי מה האמת בשמיים, משנה לי להרגיש מחובר למקום והחברה שאני נמצא איתם בין ההלכה כך או כך אני יקבל

  22. בעיני זה לא נכון, אני ממסכים שאדם רשאי לפסוק לעצמו כשהוא בטוח בכך בשונה מלפסוק לאחרים שצריך הרבה יותר שימוש, אבל החכם עיניו בראשו לעשות לו רב בהלכות השנויות במחלוקת ולא יבוא בבית הספק. להכריע באופן כה פשוט כאשר הנתונים היו לפני כל המורים ולומר שזו הכרעה כה פשוטה עד שאינו נזקק לדעת חכמים, אינו מן החכמה לפי דעתי. ואינני מתייחס דוקא לנושא הספציפי הזה אלא בכלל. נכון שרשאי אבל נכון שחכם לעשות לו רב.

  23. לא הבנתי מה שכתבת, ליהודי תמיד אכפת מה חושבים "בשמים", העיקר שיהיה בהצלחה רבה ותהיה מחובר תמיד לקהל בני תורה, ותחנך ילדיך בין בני תורה ותראו רק נחת ושמחה כל הימים.

  24. ברשות הרב המשיב שליט"א, הערה קטנה: כל הדיון בדין מנהגי אבות מיותר בנדון זה, כי הוא משתייך ל'דת יהודית' הנקבעת ע"פ מנהג נשות ישראל הכשרות, דהיינו מנהג המקום, ואין לו שום קשר למנהג האמהות. ואין נפק"מ כלל מה נהגה האמא, אלא מהו מנהג המקום, והמשנה ממנהג המקום היא פרוצה, אבל ההולכת במנהג המקום היא צנועה.

    ומרן הגאון רבי שלום משאש זצוק"ל, רבה של ירושלים, כתב בשו"ת שמש ומגן ח"ב שלא שייך בזה מנהג כלל: "מעולם לא היה בזה מנהג אצל הספרדים בחו"ל. לפי ידיעתי במרוקו ארץ מולדתי, לא עלה על דעת שום אחד מרבני הדור גדול או קטן לדבר בזה כלל, שהרי לא היתה נמצאת פאה נכרית אצלם, רק דרך לימוד המשנה היו קורין פאה, אבל לא ראו ולא שמעו מזה כלל כדי לקבוע מנהג בזה לאסור או להתיר". עכ"ל.

    וכתב הגר"מ שטרנבוך בספר דת והלכה סימן א' שאם נלך אחורה, אז בזמן הגמ' אסרו מטפחת מכל וכל, וכן בזמן הרמב"ם והשו"ע, ונהגו לכסות ברדיד, וממילא אף אחת לא נוהגת כיום כמנהג העתיק של האמהות. וגם כל סגנון הלבוש השתנה, ואף אחת לא מתלבשת כמו האמהות, אפילו בדור הקודם במרוקו ותוניס ותימן ועירק וכו'.

    וזה לשונו שם: "צריך שני כיסויים מטפחת עם רדיד, שלא יתראה כלל משערות ראשן וכמבואר ברמב"ם ושו"ע, וזהו המנהג העתיק גם אצל הספרדים, וא"כ מצינו שבמטפחת לבד אין כאן תיקון רק פירצה ח"ו, והעיקר ביארנו שאין לחלק בענין זה בין אשכנזים לספרדים, שכולן נהגו פעם בלי פאה נכרית".

    וכתב הגאון רבי שלמה קורח, רבה של בני ברק, בהסכמתו לספר חן וכבוד: "וכפי שהעתיק המחבר את דבריו של הגה"צ רבי בנימין זילבר זלה"ה, בספרו "אז נדברו" חלק י"ב סימן מ"א, ומה שכתב שם: "כלומר, הגרים בתימן אסור להם להתלבש בפאה נכרית מחמת מנהג המקום", וגם מי שבאה לתימן אסור לה ללכת בפאה מטעם מנהג המקום ע"ש. אך לא הבנתי, עתה בארץ ישראל, שיש קהילות בנות מאות אלפים של יהודים, של מי היא ארץ ישראל, לומר זה מקומי ולא מקומך".

    וכן כתב הרה"ג רבי יצחק רצאבי בספר "מעיל קטן" למהרי"ץ זצ"ל, בהערות לספר הנקראים "שולי המעיל" (סי' ו' הערה רכ"ח), במענה לשאלה מה דין נשות עולי תימן בפאה, אחר שנהגו בתימן בשנים ושלושה כיסויים. וזה לשונו שם: "אם חז"ל אמרו שאין אשה מתקנאת אלא בירך חברתה, בזמננו הן מתקנאות גם בפאת ראשה של חברתן, ואי אפשר לקבוע איסור גמור ומוחלט בדבר, כי חכמי הדור חלוקים בדעותיהם אלו מתירים ואלו אוסרים, ורוב הנשים לא תשמענה לאוסרים אלא אם כן יחליטו כן כולם או רובם ככולם… והרבה פעמים יגרום ענין זה הפרת שלום הבית, כי קשה מאוד להיות שונה מחברותיה ושכנותיה. ואין לדון בזה מצד מנהגי הקהילות, כי בלאו הכי נשתנו כל מנהגי המלבושים וכיוצא בהם. ואין זה מחלוקת בין אשכנזים לספרדים, כי גם מהאשכנזים יש אוסרים, וגם מהספרדים יש מתירים".

    וידוע שמרן הגר"ח קניבסקי היה מורה לספרדים להחמיר בפאה, אבל אחר שמח"ס חן וכבוד שלח לו את כל המקורות הנ"ל, הסכים עמו וכתב לו "מה שכתבת נכון". ונדפס בספרו.

  25. אני לא מבין מה זה התשובה שאברכים ספרדים נשותיהם הולכות עם פאה, מי אמר שהם עושים נכון? אני מדבר על אדם שנהג כמו רב פוסק שאוסר והוא רוצה לשנות, הוא יכול פתאום לא לשמוע בלי התרת נדרים?
    דבר נוסף, למה להתפלל עם סידור עדות מזרח ולהרגיש שונה ולהסתדר עם הנוסח של הם, למה פשוט לא לשנות נוסח וזהו, ושוב אני שואל לא צריך איזה התרה? זה נראה לי מוזר שביום בהיר אתה משנה דברים שנהגת

  26. דומה שאנחנו קצת חוזרים על הדברים שוב ושוב, אכתוב שוב את עיקרי הדברים, אבל תקרא שוב את כל השירשור:
    1. אדם רשאי להחליף רב באמצע החיים ולא שייך ענין של התרת נדרים כיון שאין בזה ענין מובהק של חומרא וקולא.
    1. על מנהגי אבות לא שייך נושא של התרת נדרים.
    3. יש מחלוקת הפוסקים אם שינוי נוסח התפילה יש בזה בעיה של שינוי מנהגי אבות, ובכל מקרה לפי המגן אברהם אין לשנות כי 12 שבילים יש בשמים. כמו כן לדעת המחמירים בזה לא מועילה התרה.
    4. אין מנהג ספרדי לא ללכת עם פאה נכרית ולא שייך בזה ענין של מנהג.
    5. אשה שהלכה במטפחת כי חשבה שזה אסור או בגלל שנהגה בכל כרב מסויים אבל לא בגלל שקיבלה זאת עליה כהנהגה,מסתבר שאינה צריכה התרת נדרים, ובכל מקרה יש לצרף לזה ששמעה כל נדרי עם המודעה הכלולה בה.
    6. בבית כנסת אשכנזי אין שום דבר חריג בסידור עדות המזרח משום שבערך 20-30% מבתי הכנסיות האשכנזים מאוכלסים בספרדים, אתה רגיל לבית כנסת ספרדי ששם הנוסח מאוד נוכח ובדרך כלל אשכנזים לא מצויים שם ומכאן שאלתך.
    7. אדם שמשתייך באופן מובהק ומחלט לקהילה מסויימת שיש לה מנהגים אחרים משל אבותיו, דינו כמי שהולך ממקום למקום שאינו חייב במנהגי אבותיו וגם אינו צריך התרה, אלא שכאמור הסתפקנו אם טכנית קיים כזה דבר היום בציבור הכללי שחיים בתערובת ואין קהילתיות מי יודע מה…
    נראה שסיכמנו הכל.

  27. אני מבין מתוך הדברים שאין דבר כזה רב מובהק היום
    ואני מבין שמנהגי אבות אי אפשר לשנות, אבל אם הוא לרוצה בכך ולא נמשך הוא יישאר בכח?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל