החזר כספי של כסא בסט כיסאות

שאלה:

שלום,
אני שוכר דירה, ומתוך ניסיון לקחת משהו מעל הארון, קפצתי על הכסא ושברתי אותו. הבעיה שהבעל דירה נתן לנו סט של 4 כסאות ועכשיו הוא לא ימצא את אותו כסא כדי להחליף את זה שנשבר ומן הסתם שזה משפיע על האופציה למכור 3 כסאות.
מה עלי לשלם, הכסא בלבד או יותר מזה ?

תשובה:

שלום וברכה,

מזיק חייב לשלם על הנזק בלבד, ולכן אם הזיק כיסא מתוך סט כיסאות חייב לשלם את ערך הכיסא ששבר, ולא צריך לשלם על ההפסד שנעשה לו על הפסד הסט כיסאות.

בהצלחה.  

מקורות:

הפוסקים בשואל זוג נזמים ואבד אחד מהם, ושניהם שווים מאה, ולנזם אחד אין שימוש ולכן נזם אחד מחירו שלושים, נחלקו הפוסקים האם נאמר כיון שאיבד נזם אחד מחיר של אחד שלושים ישלם רק שלושים. או שמא כיון ששניהם נמכרים במאה א"כ כ"א מחירו חמישים וישלם חמישים. או שמא נחייבו גם על פחת הנזם הנשאר, וישלם שבעים. 

בספר דברי גאונים (כלל צו סימן נח) הביא שבשו"ת זרע יעקב (סימן סז) פסק דעבדינן מציעתא וישלם חמישים כפי שהיה שווה עם בן זוגו. וראייתו מעובדא דאליעזר זעירא (ב"ק נט, ב). וכן איתא התם, אמר להו האי מאן דקץ כופרא [תמרים בעודם בוסר] מאי משלם. אמרו ליה, משלם דמי כופרא. והא הוו תמרי. אמרו ליה, משלם דמי תמרי. אמר להו, והא לאו תמרי שקל מיניה. אמרו ליה אימא לן את, אמר להו, בששים – רש"י: עם הקרקע דהכל בכלל שהקונה קרקע בפירותיה נותן עיניו קצת בשבח של אחר זמן.

סברו החכמים כיון שהזיק כופרא משלם כופרא. והקשה עליהם שבתשלום כופרא לא הושלם הנזק, כיון שעתידים להיות תמרי. וגם תמרי לא מסתבר שישלם כיון שלא הזיק תמרי. וע"ז ענה להם אליעזר זעירא שמשלם בשישים, ששמים את הנזק עם הקרקע, שהקונה קרקע נותן עיניו על הרווח שעתיד להיות, ולכן המזיק משלם לא רק את ההפסד של עכשיו, אלא מתחשבים גם ברווח שעתיד להיות. ומכאן הוציא בעל הזרע אמת ששואל נזמים ואיבד אחד מהם, לא דנים את הנזם לבדו ששווה שלושים, וגם לא דנים מחיר את ההפסד בין שני הנזמים שישלם שבעים, אלא שמים את שניהם וכיון ששניהם שווים מאה משלם חמישים.

ובשו"ת קול אליהו (חו"מ ח"א סי יד) חולק ופסק שישלם שבעים, עי"ש. ובדברי גאונים הסכים לדברי הקול אליהו ששואל צריך לשלם שבעים, מאחר ושומר חייב לשלם כל הפסד שיבוא אף בגרמא בעלמא, ומ"ל הפסד בנזם הנאבד ומ"ל הפסד בנזם הנשאר. והביא שכ"כ בספר תועפות ראם. 

בערך ש"י (שדמ ס"ב) השיג על הד"ג לפי מה שפסק הש"ך (שסג ס"ק ז) שיכול השומר לומר הש"ל, ודלא כהמהרש"ל, ולכן בעגיל הנשאר למרות שהופחת ערכו יכול השואל לומר הש"ל. ולכן פסק כזרע אמת שמשלם חמישים, ששניהם נמכרים במאה אחד שווה חמישים. 

ובד"ג הביא דברי הערך ש"י וכתב עליו, חדא שפוסקים כרש"ל ששומר אינו יכול לומר הש"ל. ועוד שגם לדעת הש"ך זהו דוקא באופן שלא ניכר ההיזק, כגון חמץ שעבר עליו הפסח, אבל כאן שמחזיר לו נזם אחד הנזק ניכר שמחזיר לו חצי כלי, ואין יכול לומר הש"ל. 

והרב יוסף שאול נתנזון (בעל השואל ומשיב) בהסכמתו לדברי גאונים הביא ראיה לפסק של הד"ג שהשומר משלם שבעים, מהסוגיא ב"מ צט, ב הגוזל חביצא דתמרי, ואם ימכרו כולם ביחד ימכר במ"ט ואם אחד אחד נמכר בנ', שבמזיק משלם מ"ט כשער הזול, ואילו שומר לא מקילים עליו ומשלם נ'. מבואר ששומר חייב לשלם את כל ההפסד שגרם.

הרי לנו, שכל המחלוקת דוקא בשומר האם משלם את כל ההפסד שנגרם או רק מה שהזיק. אבל במזיק בידיים עגיל אחד לכו"ע משלם רק על העגיל שהזיק, דהיינו חמישים, ולא משלם על ההפסד שהוריד את הערך של הנזם השני.