מניעת אלימות כלפי ילדים

שאלה:

שלום הרב,
אני אשמח מאוד לשמוע דעת תורה בעניין שמאוד יושב על ליבי.
יש ילד בכיתה ו' שלא מסתדר באינטרקציה שלו עם הבן שלי בכיתה ב'. הם בד"כ לא אמורים לבוא במגע אבל בכל מיני סיטואציות כשזה קורה אז אותו ילד 'עוקץ' את הבן שלי, קצת יורד עליו וכדומה.
לפני מספר ימים בשיעור תורה משותף ששניהם נמצאים בו אותו ילד החליט 'לנקום' בבן שלי על משהו שקרה כמה ימים לפני כן, והמתין לו באותו מקום של השיעור וכשהבן שלי הגיע לשם הוא שפך עליו מים, עד שהבן שלי היה צריך באותו רגע לחזור הביתה להחליף בגדים.
בעיניי זו הייתה חציית גבול רצינית, במיוחד לאור העובדה שהוא הרבה יותר גדול וגם שההורים שלו 'לא מתערבים' בכל המקרים האלה.
בקיצור, אני הבאתי את הבן שלי חזרה לשיעור וכשנכנסתי אמרתי לאותו ילד 'זה פעם אחרונה שאתה עושה דבר כזה'. הוא קצת כזה התווכח ולכן הרמתי את הכל ואמרתי שוב 'זה פאם אחרונה אתה מבין?!! ' והלכתי.
האמת שכבר כשיצאתי הרגשתי שזה נהיה 'דרמטי' מדי, כי כל הילדים שתקו ושמעו את זה. אבל בסוף לא אמרתי שום דבר מעליב, מאיים או פוגעני.

בכל אופן ההורים של אותו ילד מאוד כעסו, אמרו שהתנהגתי בצורה אלימה וביזיתי את הילד, וממש עשו אותי 'עבריין'.

ביני לבין הי"ת אינני חושב שזה הייתה טעות, והילד הזה היה צריך 'ניעור'. יש לי ספק אם הייתי צריך לקרא לו החוצה לבד, אבל זה רק תוך כדי המעשה נהיה יותר דרמטי ממה שחשבתי בתחילה. ובכלל אולי זה חלק ממה שהוא צריך להרגיש כדי שיבין את החומרה.
אבל איני יודע אם לסמוך על שיקול דעתי, אם זה לא סתם המידות הרעות שלי ויש בכך חילול ה'.

תשובה:

אני חושב שנהגת כהלכה, אסור לאפשר אלימות בשום אופן, והפרשי הגילאים כאן בפרט מחייבים התערבות הורית, שאלתי היא רק מדוע המתנת עד עכשיו? האם ניסית לערב את ההורים שלו קודם לכן? דבר ראשון כשדבר כזה קורה הוא לערב את ההורים.

שבת שלום ורוב נחת.