שאלה:
שלום רב. אני מנהל תלמוד תורה. וככזה אני מתמודד עם עניינים רבים ועם אנשים שונים : מלמדים, הורים, מפקחים וכו'. מטבע הדברים פעמים רבות שאני מוצא את עצמי בתוך סוגיות מורכבות, מעיר הערות למלמדים, מבקש לשפר ולייעל. האווירה אצלינו מאד טובה אך לפעמים מלמד עושה דברים לא נכונים וילדים סובלים, הורים מתלוננים וכו'. אני אדם שאוהב שקט ואין לי חברים במונח הפשוט, פרט לסגן המנהל שהוא אדם שמאד קרוב אלי ואני מרבה להתייעץ איתו. ואני שואל : א) כשקורה מקרה שאני צריך להעיר למלמד על התנהלות לקויה מצידו, האם מותר לי לשתף את סגן המנהל כדי להגיע לחקר האמת? ב) והיא השאלה העיקרית : גם לאחר שהתייעצתי איתו, יש פעמים שאני מרגיש צורך לשתף מישהו חיצוני שאינו עובד במוסד כדי לקבל חוות דעת נקיה. המטרה היא לערוך ביקורת אמיתית על ההחלטות ועל ה"ויכוחים" שמתעוררים מדי פעם. ומאחר וכאמור איני בקשר עם אנשים רבים, על כן אשתי היא האדם הקרוב ביותר אלי ובעבר שיתפתי אותה בכמה עניינים הקשורים לתלמוד תורה והיא העניקה לי זוית ראיה שונה כמי שאינה קשורה לזה. השאלה היא האם מותר לי להזכיר לה שמות של אנשי הצוות עליהם אני דן (היא הרי מכירה את כולם).
אשמח לתשובה.
תשובה:
שלום וברכה
לכאורה כל מה שנוגע לצרכי בית הספר נחשב לשון הרע לתועלת. כלומר ככל שהרצון שלך אינו סתם לרכל עם סגנך על הנעשה, אלא לטכס עצה, זה תפקידכם ואך טבעי שאנשי ההנהלה מתאספים יחד לדון כיצד להגיב על מאורע שקרה בבית הספר. רק אל תתייחס לזה כאל היתר גורף, אלא רק כאשר אכן יש בכך צורך ולתועלת הענין.
אתה יכול לבחור שלם כך גם את אשתך, רק לההר לא לגלוש מעבר לנצרך לתועלת הענין… כמו כן, כאשר אין צורך בשמו של אדם, אפשר לספר ללא שמות וזה כבר הרבה יותר קל.
בהצלחה רבה במלאכת הקודש.
