לתרומות לחץ כאן

הדרכה בעבודת ה'

שאלה:

שלום כבוד הרב

שמעתי קטע משיעור של הרב אליהו עמר שליט"א שבו הוא מדבר על סוגיית הגמרא לגבי השאלה מה עדיף: להוכיח מישהו שפגע בי ולשמה או לשתוק לא לשמה, ומביא את נפש החיים שאומר שמהגמרא הנ"ל לימוד תורה שלא לשמה עדיף מחסד לשמה, ודבריו תמוהים, מכמה סיבות:

1. אברהם אבינו עזב פני שכינה לטובת הכנסת אורחים (גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה)

2. הסבא מנובהרדוק כותב בספרו מדרגת האדם: "כי בעת שאינו בעלים על מידותיו ואינו מושל על עצמו אז כל התורה שלומד הוא רק בגדר נושא ספרים הוא נושא עניין חוץ ממנו ואין התורה יכולה להיכנס תוך לבו מפני שהמדות אינן מניחות ובועטות בהתורה ויראת שמים אין בו למשול על עצמו ולכבוש רצונו ולעבור על המידות, נמצא שיחסר לו אף הפנימיות שלו, ולא תוכל להועיל לו ידיעת התורה, שהיא ידיעה חוץ ממנו" (פתח דבר) לפי דברים אלו לא עדיף שכבר יעשה את החסד שכן לשמה?

3. (לכאורה) החיוב היחיד שיש בחמישה חומשי תורה לגבי לימוד תורה הוא: "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם" (אני לא מדבר על לדוגמה "ודיברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך", כי זה נאמר על מצוות אהבת ה", ופסוקים דומים כי הם מדברים על דברים ספציפיים) לכאורה מפה אנו למדים שהתכלית של לימוד התורה הוא לשם העשייה והשמירה על אותם מסקנות שהלימוד תורה מביא לי, ועשיית חסדים זאת מטרת התורה שאדם ישפיע לזולת רק בשביל להשפיע או כמו שאמר הלל הזקן זצ"ל לאותו אחד שרצה להתגייר "על רגל אחת", אז איך לימוד שלא לשמה עדיף על עשיית חסד לשמה? ("והגית בו יומם לילה" ציווי זה על פי הפשט נאמר ליהושוע, לא לכל בני ישראל, לפי מה שהבנתי)

שאלות נוספות שעלו לי כבוד הרב הן:

1. יש בידי האפשרות ללמוד הלכות שבת/תפילה/בין אדם לחבירו/הלכות שרלוונטיות אלי לחיי היום יום, ויש בידי האפשרות ללמוד גמרא, איך רוב אם לא כל הישיבות רוב סדר היום שלהן הוא גמרא? לא עדיף ויותר נשמע הגיוני שהלומד יסיים קודם כל בפשט את ההלכות הנוגעות אליו לחיי היום יום שלא יכשל בהם ורק אחרי שיסיים יתפנה לכך? הרי "ושמרתם לעשותם"!

2. "ותלמוד תורה כנגד כולם" אם הקב"ה חפץ כל כך בלימוד התורה שלנו, למה המידה השישית שלו היא: "כי חפץ חסד הוא"? שהיא תהיה "כי חפץ לימוד תורה הוא"!, ולטענה שחסד ולימוד תורה זה היינו הך אני יקשה הרי נאמר בפרקי אבות: " על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה, ועל גמילות חסדים", כך שלכאורה הם לא היינו הך

אני מבקש מחילה וסליחה מכבוד הרב על אריכות השאלה, ומודה לרב על התשובה, ובכלל על ההקרבה של הרב למען עם ישראל

תשובה:

שלום וברכה

א. 1. לא הבנתי איך זה קשור לנושא של לימוד תורה. כמו כן לא הבנתי איך זה קשור לנושא של לשמה, שני הדברים היו נעשים על ידי אברהם אבינו לשמה, השאלה מה עדיף, הכנסת אורחים או הקבלת פני השכינה. כמו כן חשוב לדעת וזה נוגע גם לשאר שאלותיך, מה שלימוד תורה עדיף הוא רק במצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, אבל אם אי אפשר לעשותה על ידי אחרים, אין לבטל לימוד תורה לקיומה זו הלכה פסוקה.

2. אין לערב דברי מוסר בהכרעות הלכתיות, נכון שיש לשאוף ללימוד תורה לשמה, אבל אין בזה שחו לבן, זו עבודת חיים, וכל קצת לשמה הוא נצח נצחים גם אם מעורב בו משהו שלא לשמה, זה לא או הכל או כלום… אני בטוח שגם אדם שנהנה מכבוד שיש לו בלימוד או אפילו מקבל איזו מילגה, הרי אם ישאל בכנות, במידה והיה מתברר לך שאין מצוה בלימוד, וגם אין דרישה אלוקית ממך ללמוד ואין לך בזה שום עבודת ה' כלום, גם תעשה את זה בשביל אותו כבוד, הוא יאמר ודאי שלא!! כלומר עיקר עשייתו בגלל מעלת הלימוד אלא שהגורמים הנוספים מדרבנים אותו, זה נחשב אצלך שלא לשמה, וזה לא מדוייק…

3. בענין הזה חילקה הגמרא בין מצוה שניתן לעשותה על ידי אחרים או לא.

ב. 1. לימוד הלכה יומיומי מאוד חשוב, אבל גם לימוד הגמרא חשוב מאוד, הוא החיבור האמיתי שלנו ליסודות ולהבנת הדברים ומי שאינו מורגל בלימוד גמרא גם הלכה ילמד שטחי גם לא יתחבר והכל יהיה יבש בעיניו. לכן יש להקדיש חלק מהזמן לגמרא וחלק להלכה.

המידה של חפץ חסד אינה מבטאת את מהותו של הקב"ה בעצמותו אלא היא חל מי"ג מידות של רחמים שלו, מידות הרחמים כוללות הנהגות של חסד.

הצטרף לדיון

תגובה 1

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל