שאלה:
מישהו שכח חפץ [לא יקר] בבית שלי, התקשרתי לעדכן אותו, והוא אמר לי "תשמור אצלך"…. מכיוון שאני יודע שהוא לא אמור להיות אי פעם בעתיד הנראה בבית שלי, והוא לא יגיע עבור החפץ, אז שאלתי אותו מה הכוונה, שזה הפקר? שאני אקח? שאני אשמור עבורך [כי אם זה שמירה אני לא מוכן לאחסן ולקחת ע"ז אחריות במשך כמה שנים…] אז הוא נתפס במילה שלי [שאמרתי הפקר], ואמר "לא התכוונתי שיהיה שלי, אלא זה הפקר" וסיים את השיחה.
אח"כ חשבתי שאולי לשון הפקר לא מתאים כאן, ובזה שאמר הפקר, זה עדיין לא שלי, כי סו"ס זה הפקר רק בפני אחד, וגם בטלפון
האם אני יכול לקחת את זה אלי בלי חששות?
תשובה:
שלום וברכה,
בעל החפץ אמר שהוא מפקיר ולא נותן לך מתנה, וחל ההפקר ומותר לך לזכות ממהפקר לעצמך.
בהצלחה.
מקורות:
כתב השו"ע סימן רעג ס"ז אדם שהפקיר את ממונו בפני חברו, מהתורה חל ההפקר, ולפי דעת הרמ"א גם אם הפקיר בינו לבין עצמו. רבנן תיקנו שצריך שלושה כדי שיהיה אחד שיזכה ושניים שיעידו על כך, וביאר בערוך השלחן שדין זה דווקא בקרקע שבחזקת בעליה עומדת, וכדי שיוכל הזוכה להחזיק בקרקע צריך עדים. אבל במטלטלים שלא יכול להוציא מידו מועיל הפקר בפני אחד גם מדרבנן. ולכן אם בעל החפץ אמר שהוא מפקרי מותר לך לזכות. ואם אמר שמפקיר לכולם ולא לך אין זה הפקר, משום שהפקר צריך שיהיה לכל העולם. אבל מהנוסח שאמר לא התכוונתי שיהיה שלך אלא הפקר הכוונה שהוא מפקיר ולא נותן מתנה ולכן מותר לך לזכות לעצמך.
