שאלה:
ידוע הרי שאדם חייב לבזבז את כל ממונו ע”מ לא לעבור איסור. אדם שגר בבאר שבע ונסע לנפוש בצפת ובחזרתו גילה ששכח משהו באכסניה ואם הוא לא יחזור לקחת אותו זה יזרק לפח. האם הוא מחוייב לעשות את הדרך חזרה? ואת”ל שזה רק בממונו ולא טרחה בגופו, אולי יחויב לשכור נהג שיביא לו את זה! על מנת שלא יעבור על איסור בל תשחית!
תשובה:
שלום וברכה
הוא אינו עובר באיסור בל תשחית. ראשית זו רק גרמא רחוקה, שנית, מצידו תמיד קיים הכלל בבל תשחית "האם הטורח וההוצאה שווה את הדבר הזה", ידוע פסקו של הגרי"ש אלישיב בענין אוכל שנשאר באולמות שמחה שניתן לחלקו לעניים וכו' [ואגב יש בירושלים ובני ברק אירגונים שבאים ועושים זאת, אבל אני מדבר בסיטואציה שאין מי שלוקח ובעל האולם עצמו צריך להתמודד עם הענין…] מבחינתו הטורח הרבה יותר מעצם הדבר והוא לא שווה ואין בזה בל תשחית [תחשוב אפילו על האבסורד הכלכלי שהצגת, להוציא 200 ש"ח נסיעות כדי שלא תזרק חולצה שעולה 50 ש"ח…].
אמנם כיון שאני מכירך זה זמן רב, אני מבין שאין כוונתך לשאלה סתמית, אלא שהתחלת ללמוד פרשת שבוע ואתה שואל האם יעקב אבינו היה חייב לחזור על פכים קטנים, סביר שאכן לא היה מחוייב בזה לפי הנ"ל, ולכן הוצרכו חז"ל לדרוש שמכאן שצדיקים ממונם חביב עליהם יותר מגופם, וחביב בעיני בענין זה דברי מהרח"ו שכתב בליקוטי תורה, שצדיק יודע שכל מה שניתן לו הוא כלי לעבודת ה', וממילא כאשר הדבר יחסר לו, הוא לא יקים את יעודו הרוחני, וזה מה שגרם ליעקב לטורח הזה.
ברכה והצלחה ויום נעים.
כבוד הרב. ה”פכים קטנים” שיעקב אבינו חזר אליהם לא היו כאלה פשוטים שניתן לרכוש בכל חנות ”הכל פה פלסטיק” או ”שתים בשקל” בעשרים ש”ח. נכון שגם אדם אמיד כיעקב אבינו שהיו לו 60 ריבוא כלבים לשמור על צאנו ואפשר רק לשער כמה כבשים היו לו, גם עם כל כלב שמר ”רק” על עשרה בהמות, גם לאדם כמותו חשוב מאוד לשמור אפילו על כאלה פחים, עדיין. זה מאוד לא מסתבר שהוא יעזוב את משפחתו באמצע הלילה באמצע שומקום וילך לסכן את נפשו בעבור זה. נשמע מוזר ומוגזם. אם מותר להתבטא כך על בחיר האבות. מונח בזה עומק הרבה יותר גדול. זה היה השמן שהוא יצק על האבנים בלכתו לחרן שלאחר מכן גם שימש אותו בשובו לבית אביו וזה גם היה צפחת השמן של האשה השונמית והאסוך שמן של אשת עובדיה (איך הגיע אליהם? לא יודע. אבל כך קבלנו מחז”ל) ובסופו של דבר זה גם היה הפך שמן שהיה חתום בחותמו של כה”ג. כשראה יעקב את כל הניסים שנעשים על ידו מסר נפשו עליו.
אין מקרא יוצא מידי פשוטו. גם זה נכון וגם זה נכון…
השאר תגובה