לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

מי קובע מי אני ומה תפקידי בחיים?

שאלה:

שלום.
ההודעה הזאת היא שאלה שהיא בעצם גם ״פריקה״ ושיתוף.
אני נוהג לעזור לרב שלי בארגונים שקשורים לקהילה, כגון תליית מודעות, סיוע בארגון השולחן בסעודה שלישית ורביעית, סידור בית הכנסת, ועוד ועוד. את כל זה אני עושה בשמחה ומודה לה׳ על הזכות.
אך היה מקרה, שהרב ארגן ערב שבע ברכות לנכד והוא הזמין אותי. ביקש שאבוא קצת יותר מוקדם לארגן את המקום ואני נעניתי בחיוב בשמחה. וכשהגעת ראיתי שמדובר ממש באירוע של כ 30 אנשים ויש סלטים, מנה ראשונה שניה שלישית וקינוחים ואת כל אלה צריך לצלחת ולהגיש כמנות אישיות. ואז גיליתי שאין שום מלצר אלא שאני ועוד מכר אלה שממונים על כל זה, ולא היה מדובר בלתת יד, והעניין שלא עודכנתי מראש. חשבתי שאני מגיע להתארח באירוע משמח והתגלה לי שאני בעצם מלצר שהולך לעבוד די קשה ולא הגעתי מוכן לכך.
בשלב מסויים לא עזרתי יותר והלכתי מהמקום.
קשה לי כי מהדהד לי בראש שפספסתי חסד, ושהקושי והבושה מלהגיש לכל אחד ואחד היה יכול להיות כפרת עוונות וחלילה לא ״ניצלתי״ את המתנה הזאת מהקב״ה. אבל מצד שני, מתי מגיע הגבול שצריך לעצור רגע ולחשוש לניצול?

תשובה:

שלום וברכה

קראתי את שאלתך והכאב המבצבץ ממנה. לא הייתי קורא לדבר הזה כאן ניצול, שהרי לא מדובר בסתם אדם שמנצל את סמכותו עליך וכדומה כדי ל"להעביד אותך", מדובר ברב שאם אני מבין נכון אתה נהנה ממנו כל השנה, הוא בודאי משיב לשאלותיך ומסייע ומלמד ומן הסתם לא מקבל שכר על כל שיעור שהוא נותן ועל כל האוירה בקהילה בסעודות השבת ובכלל, וטבעי שהתלמידים עוזרים כשהוא נזקק למשהו.

אמנם עצם התקלה והאי הבנה שהיתה כאן היא בהחלט לא מוצלחת… אני בטוח גם שהרב לא התכוון עד כדי כך, הכוונה ודאי היתה שבני משפחתו הם שיגישו ויעשו כמקובל לגמרי באירועים אלו ואני בטוח שזה גם מה שנעשה בסוף! אלא שכאשר אתם שניכם הגעתם, באופן טבעי לקחתם פיקוד! שים לב איזה מין שרשרת טעויות… המשפחה עשתה אירוע בלי מלצרים, כמקובל באירועים קטנים שבני המשפחה הצעירים מטים כתף. כמובן שמחו וגם אמרו מראש שישמחו לקצת עזרה באירגון הראשוני. אתם באתם, הבנתם שצריך מלצרים, וגם הבנתם שאתם אמורים להיות המלצרים… אני בטוח שאף אחד לא אמר לכם זאת! ואז גם נעלבתם והרגשתם "דפוקים"… כלומר כל אדם בוחר לשים את עצמו במשבצת, ואז הוא מגיב לפי מה שהוא קבע לעצמו… אם היית מסייע מעט לבני המשפחה ואז מתיישב בנינוחות ומרגיש באמת שמח שהוזמנת לאירוע משפחתי קרוב של הרב, היתה בעיה? מישהו ביקש ממך אחרת? לא! לכך הם התכוונו, אתה הרגשת משום מה שנדרש ממך אחרת ושעשו עליך סיבוב… והם זרמו עם זה… כך שהכל זו פרשנות שלך לפי דעתי…

ואגב, הנקודה הזו מאוד חשובה, כי היא פוגשת אותנו בהרבה צמתים בחיים, ואכתוב באופן יותר כללי:

אנחנו פועלים לפי התבנית שלתוכה שמנו את עצמנו, ואם היינו שמים את עצמנו בתבנית אחרת, היינו פועלים אחרת והיא היתה מציאות אמיתית לגמרי!

לפעמים, אחרי שאנחנו שמים את עצמנו בתבנית מסויימת, גם הסביבה בצדק רואה אותנו כפי האופן בו הגדרנו אנחנו את עצמנו, ואז המשוב הזה עוד יותר מחזק אצלנו את התחושה שאכן אנחנו כאלו… וזה גלגל שלא גומר להסתובב.

אז באמת תפקידו של אדם תמיד לעשות לעצמו חושבים, מה התבנית הנכונה עבורו, איפה הוא היה רוצה לשים את עצמו, ושם להיות, וזו תהיה האמת.

בהצלחה רבה מאוד!

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל