"עזר כנגדו"

ביבמות דף (סג.) כתובה השאלה שלך:
"אשכחיה רבי יוסי לאליהו, א"ל – כתיב: "אעשה לו עזר" במה אשה עוזרתו לאדם? א"ל – אדם מביא חיטין, חיטין כוסס? פשתן, פשתן לובש? לא נמצאת מאירה עיניו ומעמידתו על רגליו?"
אך התשובה של הגמרא לא סיפקה אותי אישית, כי היום הזמנים השתנו, לחם ובגד אפשר להשיג בקלות בחנויות, לא צריך אשה בשביל זה כמו פעם.
וגם במחילה מכבוד הרב, אבל בלי אשה כל מה שצריך זה חדר קטן וכל התחזוקה מסתכמת בהרבה פחות זמן ואנרגיות מאשר הזמן והאנרגיות שמוציאים על האשה עם כל המסביב. בקשר לתמיכה רגשית – אני לפחות לא צריך את זה מאף אחד, אין לי בעיות לשבת וללמוד מהבוקר ועד הלילה בלי להחליף מילה עם בן אדם, לא חסר מה ללמוד והלימוד מאוד מהנה מספק וממלא, למען האמת זה גם מה שעשיתי כשהייתי בישיבה וב"ה מאוד התעליתי בלימוד כך.
אז לכאורה חזרה הקושייה למקומה, בשביל מה צריך אשה? החיים לכאורה הרבה יותר קלים בלי.
והתשובה היא אה"נ, נכון, אבל זאת לא המטרה שלשמה נוצרנו, לא באנו כדי לחיות חיים קלים עם מילוי הרצון לקבל שלנו ע"י הנאות שהן לא דביקות בבורא עולם (שהן בקושי משולות לפירורים ביחס לעוגה), באנו לעולם הזה כדי לתקן את המידות, ללמוד תורה ולקיים את המצוות כדי להידבק בבורא עולם ולהיות משפיעים כמותו.
בלי אשה זה בלתי אפשרי, בן אדם יכול לחשוב שהוא מלאך כשהוא רווק, אבל כשהוא מתחתן הוא מתחיל להבין שכנראה הכוונה למלאך חבלה ועכשיו הגיע הזמן לעבוד על כל הנ"ל.
ולעניות דעתי אפשר להסביר את הגמרא גם כך בדרך הדרש, שלפני החתונה התורה שלו היא רק בגדר חיטים, זה עוד גולמי, אחרי שהוא מתחתן ועובד על עצמו זה כבר בא לידי ביטוי בצורה הרבה יותר טובה ונהיה לחם שטוב וטעים לאוכלו (לכו לחמו בלחמי).
אותו דבר עם פשתן, המידות משולות לבגד, עד שאתה לא מתחתן אתה לא באמת יכול לעבוד על המידות שלך כמו שצריך, זה בגדר פשתן גולמי, הכל "משחק ילדים", אחרי החתונה זה כבר נהיה בגד שראוי ללבישה (כמובן, אם עובדים נכון כנ"ל).
זאת המסקנה שלי לפחות בנושא, ככה מגיעים למאירה עיניו (בתורה) ולמעמידתו על רגליו (במידות, הרגלים).
ואולי אפשר גם לדרוש כך את הפסוק בפרשת השבוע שלנו:
"…ונתן לי לחם לאכל (אשה – "כי אם הלחם אשר הוא אוכל" ובזכות זה יש תורה "לכו לחמו בלחמי") ובגד ללבש (תיקון המידות), ושבתי בשלום (מתוקן) אל בית אבי (עולם הבא) והיה יהוה לי לאלהים (דביקות גמורה ונצחית בבורא עולם)"
אשמח אם מישהו יוכל "להאיר את עיני" בהסבר אחר שמתקבל על הדעת, כי אף הסבר אחר בינתיים לא סיפק אותי.

אין לי צורך בתמיכה (סלדתי מזה בישיבה, הם רק הפריעו לי ללמוד) ואין לי צורך במשפחה (אשה+ילדים), התורה מילאה אותי מכל הבחינות ועד היום זה כך, הסיבה היחידה שהתחתנתי זה כי זה ציווי ה', עכשיו בדיעבד אני מבין שזה טוב גם מבחינת שזה קידם אותי הרבה בעבודת ה' (עבודת המידות וכל הנ"ל).
אין ספק שאני שונה מאוד מהנורמה, אבל אני מודע לעצמי וזה אני.