שאלה:
שלום כבוד הרב,
רציתי לשאול איך להגדיר בדיוק את "הכללים/חוקים" שקיבלנו במעמד הר סיני כחלק מהתורה שבעל פה, שעל ידם אפשר לבאר פסוקים וכן לפסוק הלכה. לדוגמא, מהפסוק בשיר השירים "כי קולך ערב" התנאים בתלמוד פסקו ש'קול באישה ערוה'. אז מכח מה הם ידעו לפסוק כך בעצם? זאת אומרת, אדם יכול לקחת פסוק מהכתובים וסתם להמציא ממנו פסק הלכה לפי מה שהוא מבין נגיד, סתם בתור המצאה מהפסוק "כי קולך ערב" – שמותר לשיר רק בערב (סתם המצאה). אז מה שאני רוצה לשאול זה בעצם איך מגדירים את מה שקיבלנו במעמד הר סיני שבאמצעותו ניתן לפסוק הלכה?
גם לדוגמא, יש כל מיני כללים שלדוגמא מפרשיות סמוכות יש קשר. ונגיד מכאן למדנו שמלאכות שבת הן מלאכות המשכן.
אז השאלה שלי היא רק איך בדיוק להגדיר את מה שקיבלנו במעמד הר סיני כחלק מהתורה שבעל פה? כללי פסיקה? כללי ביאור?…..
תודה רבה!!
תשובה:
שלום וברכה
לחכמי הגמרא היו כללים מאוד ברורים כיצד לדרוש פסוקים. הבסיס לכל הוא כמובן י"ג מידות שהתורה נדרשת בהם שהם הלכה למשה מסיני, אבל מלבד זאת מנה המלבי"ם תרי"ג כללים לדרשות חז"ל, ולכן גם מה שנראה בעינינו תמוה או לא מוכרח, הם ידעו לדרוש זאת ואנחנו מאמינים ברוחב דעתם ובמסורת שהיתה בידם בענין זה.
חשוב לדעת, כי לרוב דרשות חז"ל כלל אינן עוסקות בעצם האיסור אלא בפרטיו השונים, או שהדבר בא לבסס את ההלכה שכבר היתה ידועה ומוחזקת בידם, חז"ל בדרך כלל לא מחדשים אסיור על סמך דרשה, אלא נותנים צורה ופרטים שונים באיסור קיים על סמך דרשה כזו. עצם הדבר היה מסור בידם מדור לדור עד משה רבינו.
