גירוד עור יבש בשבת

שאלה:

האם מותר לגרד בשרו בשבת למי שיש לו עור יבש, וחולה אקזמה eczema, שפס"ר שיוריד מבשרו ?

ונבאר את עיקר השאלה. האם אפשר לצרף את שי' התוס' שבת צד: דהכא ודאי שהוא משאצ"ל, וא"כ הויא רק שאלה של רבנן, או דודאי מרן השו"ע ס"ל כהריב"ש (סי' שצד), וכדברי הביאור הלכה (סי' שמ סעי' א) שבכהרח לפרש שדעת מרן כהריב"ש? [והיינו דמצי' למימר דמה שהביא מרן לאסור בלשון חיוב, אינו אלא מחמת שהעתיק לשון הרמב"ם וכדרכו בכמה דוכתי, ולעולם לא ס"ל דהויא דאורייתא, מטעמא דהריב"ש. ובפרט דלהרמב"ם ל"צ לומר כהריב"ש, דהוא ס"ל דחייב כרבי יהודה.]

האם לדמות את זה ליבלת יבשה, ומכיון שמגרד בידו הרי זה בשינוי ומותר? ואפשר דקיל טפי שהרי עומד ליפול, ואין בו חיות כלל, וכמו כן לעניין קליפי עור של שיזוף? (ובפרט לשיטת הרמב"ם דאף בליחה אינו אלא איסור דרבנן. וא"כ נצרף את שיטתו, לומר שגם אם נחשוש שיתלוש קליפים שעדיין חיים, מ"מ אינו אלא ספק בדרבנן.)

[שו"ר שדן בזה בספר תורת המלאכות מלאכת גוזז אות יט, ובמילואים שם. ונראה דהחמיר טפי לפי האשכנזים, אבל שאלתי לדידן, דאולי הוי פס"ר בדרבנן. דהא אין הגירוד שלו הוא 'קליפת עור', אלא רק גירוד במקום שמגרד לו, וממילא נופלים לו קילופים.]
תודה מראש.

תשובה:

שלום וברכה

אחר שהכריע הביאור הלכה באופן ברור שהעיקר להלכה במלאכת גוזז שאף שאינו צריך את הדבר הנגזז היא מלאכה הצריכה לגופה וחייב עליה, מי יבוא אחר המלך. אמנם עדיין תקפים לגבי זה הכללים המבוארים בסימן שכח סעיף לא, שכאשר זה נעשה ביד זה נחשב שינוי ופטור אבל אסור, וככל שזה נעשה מחמת צער גירוד חזק וכדומה, יש להקל בפרט שאינו מתכוון, וכמבואר שם במשנה ברורה ס"ק צו.