לתרומות לחץ כאן

עניית אמן וכדו' באמצע לימוד תורה

שאלה:

שלום רב,

אם אני לומד בבית כנסת או בבית מדרש ובאמצע הלימוד יש מניין תפילה [ואני לא מתפלל איתם], אז מה אני צריך לענות מהדברים הבאים: לענות ל'ברכו', לענות ל'קדיש', לענות ל'ברכו', לענות 'ברוך הוא וברוך שמו', לענות 'אמן', לענות ל'מודים דרבנן'?

וכן האם צריך לעמוד או שאפשר לשבת בעניית הדברים הנ"ל?

וכן האם צריך לעמוד או שאפשר לשבת ב'עלינו לשבח'?

תודה רבה.

תשובה:

. במקרה שנמצא בחדר אחר, משמעות הפוסקים שאין חיוב לענות אחריהם, על ברכותיהם או לומר קדיש וקדושה, ובפרט אם הוא באמצע הלימוד. אם כי יודעני שגדולי ישראל הקפידו לענות על “אמן יהא שמיה רבא” גם באמצע לימוד של רבים כשהייתי נוכח בשיעור כזה שהיה בבית סמוך לבית כנסת ובבית כנסת התפללו, אך לא הקפידו על שאר אמירת אמנים].

2. במקרה שנמצאים באותו חדר, אם המקום מיועד ללימוד ונכנסו שם אנשים ועשו מנין, נראה שיש לסמוך על דעות הפוסקים שאין חיוב לענות, כיון שמלכתחילה נכנס למקום שלא תהיה לו הפרעה באמצע הלימוד, והם עושים שלא כדין שמפריעים לו באמצע הלימוד בזמן שלא מיועד ללימוד.

אך אם המקום מיועד ללימוד ולתפילה, אם הדבר לא יגרום להפרעה משמעותית בלימוד יש להקפיד לענות [ומכל מקום אם מחמת טירדת העיון לא ענית על כל הברכות אין בזה איסור], ואם זה מפריע לא חייבים לענות, ואם זה לימוד בציבור ועל ידי כך יגרם ביטול תורה על ידי הפסק בזה, המיקל שלא לענות יש לו על מי לסמוך.

3. ודאי יש לעמוד בפני ספר תורה, שאם לא כן הוא בזיון. וכן הדין גם כשתלמיד חכם היה נכנס שהיו כולם קמים לכבודו בבית המדרש כמובא בגמרא בקידושין.

מקורות: עי’ אשל אברהם (מבוטשאטש, סי’ רטו) שבאמצע הלימוד אם לא ענה אמן מחמת טירדתו נראה שאין בזה עוון, ובפתחי תשובה (או”ח סי’ קכד) הביא משו”ת דברי דוד (סי’ מא) שיש חילוק בין קדושה שחייב לענות עם הציבור, לבין אמן וברוך הוא וברוך שמו שאינו חייב, ובשערים המצויינים בהלכה (סי’ כ סק”א) הביא שהכרעת כמה מהפוסקים שאין צריך לענות אף לא לקדושה, ולעומת זאת בכף החיים (סי’ צ ס”ק קטו) ושו”ת עמק תשובה (ח”א סי’ א) כתבו שיש חיוב לענות אף לאמן של קדיש ושאר ברכות וכל שכן אמן יהא שמיה רבא, וקדושה, וכן דעת הגר”ח קנייבסקי (נוטרי אמן ח”ב עמ’ קסו), ומכל מקום בעמק תשובה חילק בין לימוד ביחיד ללימוד ברבים שאין להם להפסיק.

ואמנם הגרש”ז אויערבאך (הליכות שלמה פ”ט ס”ו) ובשו”ת שבט הלוי (ח”ט סי’ מג) הכריעו שאם הדבר מהווה ביטול תורה שמפסיק כל פעם ואינו יכול ללמוד כהוגן, אין חיוב לענות על אף אמן, ואפילו אמן יה”ש רבא, אך קדושה כיון שנראה כמי שאינו מצטרף עם הציבור יש לו לענות, וכן נראה דעת האגרות משה (או”ח ח”ג סי’ פט) שיש לענות על י”ג מידות שאומרים בציבור.

מצינו בזה ג’ דיעות בין הפוסקים, יש אומרים שאין חיוב לענות אף לא לקדושה וברכו וכד’, ויש אומרים שקדושה וברכו יש חיוב לענות, אך אמן על הברכות או קדיש אין חיוב, ויש שכתבו שצריך לענות על כל הברכות, ונראה שאםאדם שכבר יצא ידי חובת תפילה, או שעומד לפני התפילה, ובדעתו להתפלל במנין מאוחר, אינו מחויב לענות באמצע לימודו לאמירת דבר שבקדושה.

 

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. הבנתי שאת שואל על עלינו לשבח, לגבי קדיש יש בזה כידוע חילוקי מנהגים, בני אשכנז עומדים בכל הקדישים, ובני ספרד עומדים רק בקדיש שלפני כן צריך היה לעמוד, כמו אחרי עלינו וכדומה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל