שאלה:
האם מותר לסחוט לימון בשבת (לתוך מאכל), ע"י ששמים את היד תחת הלימון, כך שהמיץ יוצא מבין האצבעות והגרעינים נשארים ביד. השאלה היא: האם זה מוגדר כבורר אוכל מתוך פסולת (כיוון שאני חפץ במיץ=באוכל), או כפסולת מתוך אוכל (כיוון שהגרעינים נשארים ביד)? אם אפשר להביא את המקורות לתשובה. תודה
תשובה:
סינון משקה דרך אצבעות הידיים נחשב לברירה בכלי ואסור לעשות זאת אף לצורך אכילה לאלתר, אמנם אין בזה חיוב דאורייתא כיון שאין דרך ברירה בכך.
מקורות:
כך הביא בספר אייל משולש פרק ז’ סעיף ל”ז בשם הגרי”ש אלישיב זצ”ל (וכך הובא בשם פוסקים נוספים), וכך מסתבר כיון שהברירה ביד שמותרת היא מפני שנעשית בדרך אכילה (כמבואר בראשונים בסוגיא בשבת דף עג,א ועי’ גם בשולחן ערוך הרב שכתב לבאר את טעם ההיתר לברירה בידו וזה לשונו: ‘ואם בורר האוכל בידו כדי לאכול לאלתר מותר מפני שנטילת האוכל מתוך הפסולת כדי לאכלו מיד אין זה מעין מלאכה כלל שדרך אכילה כך הואשהרי אי אפשר לאכול הכל האוכל עם הפסולת’), אך ברירה כזו אף שנעשית לשם סינון רק נעשית עם היד אינה דרך אכילה אלא כדרך ברירה ולכן אסורה, אמנם כיון שאין דרך לסנן כך חשיב כלאחר יד ואסור מדרבנן. ועי’ בפרי מגדים במשבצות זהב שיט,ו שכתב שבמלאכת מרקד אין חילוק בין כלי לביד, ולא ביאר שם מפני מה חילק בזה בין מלאכת בורר למלאכת מרקד וצריך עיון.
